בפרק 66 בפודקסט לבן על שחור התארחה ד"ר שירלי הרשקו בפרק דיברנו איך אפשר לשפר פרודקטיביות במקצועות שונים.

שירלי היא מומחית בהפרעת קשב, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית.

מאבחנת, מטפלת, מדריכת הורים וסדנאות ארגון זמן כותבת טור בעיתון "הארץ וב"מאקו".

בעלת האתר הפודקאסט והקהילה ומחברת הספר בשם: "אנשי הקשב".

בפודקאסט דיברנו על פרודקטיביות בעבודה וחלוקת קשב.

נושאים מתוך הפרק:

מתקשה להשתלט על העומס בחיים?

במרדף תמידי אחרי הזנב של עצמך?

לא נמצא הזמן לפעילויות פנאי או מנוחה?

הפגישות נשכחות והמשימות מציפות אותך?

עושה הכל ברגע האחרון ובלחץ אטומי ובלי פרודקטיביות?

מה שתכננת ביומן רחוק מהמציאות?

אם מצאת את עצמך מזדהה עם אחד או יותר מהציטוטים הללו, כדאי לך להאזין לפרק שיתן לך שליטה בחיים.

למאמר להיות פרודקטיבין – איך מספיקים יותר?

למאמר הקשר בין פרודקטיביות לדופמין

לפרק 5 בפודקסט בנושא פרודקטיביות

יועץ לעסקים

תמלול הפרק:

רועי: ברוכים הבאים, פרק 66 בפודקאסט "לבן על שחור".

עסקים, שיווק, מיתוג, אסטרטגיה, דיגיטל, מלא נושאים מעניינים.

ויש לנו היום פרק מיוחד, הוא קצת חורג לנו מעולמות השיווק, הוא נוגע עדיין בעולם העסקים.

אבל למה הוא מתקשר לעולם השיווק ולמה באמת החלטתי לעשות לכם את הפרק הזה.

בגלל שאנחנו חיים בעולם מטורף, עולם מהיר.

עולם שאני לא יודע איך אנחנו בתור אנשים מצליחים לחיות בעולם כזה מהיר.

הגוף שלנו לפעמים אני מרגיש שהוא לא בנוי ללחצים האלה ולעולמות האלה.

וכאן הפרק הזה נכנס לתמונה.

יש לנו אורחת מיוחדת שאני אציג אותה מיד אחרי המוסיקה ואנחנו נתחיל וניתן בראש.

(מוסיקת מעבר)

פרודקטיביות – מה זה?

אז הפרק האורחת שלנו היא דוקטור שירלי הרשקו.

שירלי היא מומחית בהפרעות קשב, חוקרת, מרצה באוניברסיטה העברית.

מאבחנת, מטפלת, מדריכת הורים וסדנאות ארגון זמן.

היא כותבת טור בעיתון "הארץ" וב"מאקו", בעלת אתר ופודקאסט וקהילה.

היא מחברת את הספר "אנשי הקשב" והולך להיות פרק מעניין בטירוף. 

שכל מי שקרא את הנושאים מתוך הפרק כבר משתוקק לשמוע מה שיש לשירלי להגיד.

בעצמי אני יכול להגיד לכם שהזמנתי את שירלי להשתתף בפודקאסט וגם קיבלתי את הנושאים וסגרנו את הנושא ביחד.

אני פשוט מתרגש כי הנושא הזה של פרודקטיביות כל כך נוגע לליבי.

אז אני רוצה להעביר פשוט את המיקרופון לשירלי ותיהנו מהפרק. 

(מוסיקת מעבר)

שירלי: אני רוצה לשאול אתכם שאלה, האם יצא לכם לקבל משימה, לדחות ולדחות אותה, עד שמתקרב הדד ליין.

ואז להיכנס ללחץ, ואז כל הנושא של פרודקטיביות הופך לכך שנרצה לעשות הכל בדקה ה-90, אומנם לעמוד ביעד אבל להרגיש מותשות ותסכול?

ומי מכם מרגישים שהם עובדים כל היום.

עושים מלא מלא דברים, באמת מאוד עסוקים.

אבל בסוף היום מרגישים שלא הגעתם לדברים החשובים באמת שלכם?

ואולי חלק מכם מרגישים שהם יודעים בדיוק מה הם צריכים לעשות.

ופעלו כתוב ברשימה ממש ממש יפה, אבל לא מצליחים להניע את עצמכם לעשות את זה.

מן תחושה כזו שאין מוטיבציה?

אז אם מצאתם את עצמכם מזדהים, אתם לא לבד.

אני בדיוק פה בשביל לעזור בכך.

איך אנחנו יכולים להפוך את שיטות העבודה שלנו ליותר פרודקטיביות?

שמי דוקטור שירלי הרשקו, אני מומחית בהפרעות קשב, חוקרת ומרצה באוניברסיטה העברית.

אני מאבחנת, מטפלת ומדריכה וכותבת טור במדור הבריאות בעיתון "הארץ" וב"מאקו".

וגם יוצרת פודקאסט, מנהלת קהילה בפייסבוק ומחברת הספר "כולם בשם: אנשי הקשב". 

בנוסף, בעשור האחרון אני פיתחתי שיטה לארגון זמן.

שאותה חקרתי במסגרת הפוסט דוקטורט שלי.

וגם כתבתי עליה ספר והעברתי אותה כבר למאות אנשים שרצו לקבל שליטה על החיים שלהם. 

השיטה הזאת נקראת "רק רגע" והיא מסייעת בשיפור פרודקטיביות בכל מקצוע.

משום שהיא לוקחת רק רגע, היא כוללת שלושה שלבים ברורים ומדויקים.

והיא גם נותנת עוד רגעים בחיים ומאפשרת לחיות ברוגע, מה שנקרא "להיות ברגע".

כי המטרה שלנו בחיים היא לא רק להספיק יותר.

אלא גם להיות יותר מאושרים ורגועים ושמחים ולהגיע למטרות החשובות ולאנשים שיקרים לנו. 

איך עושים את זה? איך תשפרו פרודקטיביות במשרה שלכם?

בקבוצת הפייסבוק שלי "אנשי הקשב", שמונה כרגע כ-20 אלף חברים.

תמיד מפתיע אותי לראות איך כל אחד חושב שהוא ה-מקרה האבוד בארגון הזמן.

קצת על קשב וריכוז

כשלמעשה רובינו לא יודעים לעשות את זה וצריכים ללמוד את זה, זאת לא יכולת שבאה באופן טבעי. 

זו כן יכולת שהיא קריטית להצלחה, וחשוב מזה, היא גם מפחיתה לחצים.

כן, למרות שרוב האנשים שאני מלווה הם חוששים מכך.

הם  בסוף מגלים שזה מה שמרגיע אותם ושאפשר פשוט להתמכר לזה כי זה מאפשר לנו לשלוט בחיים שלנו.

ולא לתת לדברים או לאנשים אחרים לשלוט בהם. 

אני בכוונה אומרת שליטה בחיים כי אין לנו שליטה בזמן.

יש לנו רק 24 שעות ו-7 ימים בשבוע, איזה כיף אם הייתה נוספת עוד שעה ביום, אה?

אבל זה כנראה לא יקרה.

לכן בואו נראה איך אנחנו יכולים לשנות את הדרך שאנו מתנהלים בתוך הזמן שיש לנו כדי להגיע לתחושת סיפוק.

אז יש ברשת אלפי טיפים איך לארגן את הזמן.

פעם אפילו קראתי כתבה על 29 טיפים לארגון זמן.

טוב, האמת לא קראתי את כולה כי למי יש זמן לקרוא 29 טיפים.

5 מיתוסים על קשב וריכוז וגם על פרודקטיביות

ולכן אני רוצה בפרק הזה להפריך 5 מיתוסים בנוגע לארגון זמן שיעזרו לכם להבין איך עושים את זה נכון.

אז בואו נתחיל. המיתוס הראשון: לא צריך לעמוד בתכנון שלכם בשביל שתהיה לכם פרודקטיביות.

אנחנו לא עבדים של הלו"ז ואנחנו לעולם לא נצליח לעמוד בו.

הוא זה שעובד בשבילנו בכך שהוא נותן לנו שליטה בחיים והוא מאפשר לנו לשנות בהתאם. 

אז אם תכננתי היום בעשר נגיד לכתוב עבודה.

אפשר שזה יהיה היום בשש בערב אם נכנס לי בלת"מ מהעבודה או אם תכננתי משהו פחות חשוב אבל צריך לעשות משהו חשוב.

אז מזיזים את החשוב לזמן אחר.

אוקיי?

העניין הוא שאתם לא צריכים לחפש את ה-איך אני עומד בתכנון.

יו, אני לא עומד בתכנון, אז אני לא יודע לארגן את הזמן.

לא, אנחנו כן צריכים את הגמישות הזו, הגמישות הזו היא חובה.

אז זה היה המיתוס הראשון.

המיתוס השני: שאין דבר כזה מוטיבציה.

אתם יודעים כמה זמן מוטיבציה מחזיקה מעמד?

תחשבו על זה רגע, כמה זמן לדעתכם מוטיבציה מחזיקה מעמד?

אז אני אגלה לכם. מחקרי מוח מראים ש-5 שניות בלבד.

אחרי 5 שניות המוח שלנו מתחיל להעלות סיבות והסברים למה לא כדאי לי לעשות את הפעולה הזאת. 

אם למשל אני מסתכלת על הכיור וחושבת שאני צריכה לקום ולשטוף את הכלים.

אם אני לא אזוז מהספה תוך 5 שניות אז לא תהיה לי פרודקטיביות.

אז המוח שלי יתחיל כבר להסביר לי למה אני עייפה, עבדתי קשה, והבן זוג שלי בכלל צריך לעשות את זה. 

לכן אם אתם רוצים לבנות על המוטיבציה שלכם.

אז בואו תנסו את הטריק הבא.

ברגע שאתם חושבים על משהו שאתם צריכים לעשות, תספרו לאחור "5, 4, 3, 2", ולפני שתגיעו ל-1, תתחילו לעשות.

אחד המשתתפים בקורס שלי סיפר שככה הוא התחיל עם אשתו.

הוא ראה אותה בזמן שרכב על אופניים ולפני שהגיע ל-1 פשוט אמר שלום. 

אבל בגדול, עדיף לא לחכות למוטיבציה.

עצם העובדה שהמשימה כתובה ביומן, זה מה שיוצר את תחושת הדחיפות.

אני יודע בדיוק מה יקרה אם אני לא אעשה אותה כעת.

וזה מה שייתן לכם את המוטיבציה. אז זה המיתוס השני, שאין דבר כזה מוטיבציה. 

למה לא צריך מטרות גדולות?

והמיתוס השלישי שלי הוא שלא צריך מטרות גדולות.

משימות גדולות לא מעוררות תחושה של דחיפות.

תחושת המוטיבציה נוצרת במוח באמצעות הורמון שנקרא דופמין.

כדי לגרות את הדופמין הזה פשוט צריך לעשות צעדים קטנים לעבר המטרה.

ברגע למשל שהרמתי כוס, עשיתי משהו, הופרש לי דופמין, זה מסייע לי להמשיך את הפעולה.

כנ"ל לגבי פתיחת קובץ או שורה ראשונה שכותבים במייל או בספר.

ולכן אני ממליצה לחלק כל מטרה גדולה למשימות קטנות, ברמה של שעה-שעתיים למשימה.

ואם אתם לא מצליחים לעשות את הפעולה הקטנה הזו.

אז קודם כל זה הגיוני, צריך להבין ששליש מהמטלות ביום הן לא נעימות, רק עצם ההבנה הזאת יכולה לעזור. 

ובואו נדבר רגע על דחיינות ועל הקשר שלה לתחום של פרודקטיביות.

אם יש משימה שאתם דוחים בשיטתיות.

אז קודם כל תנסו לשאול את עצמכם למה.

למה אני דוחה את המשימה הזאתי, ובסוף אתם תגיעו לתשובה שתעזור לכם. 

איך אפשר לא לדחות משימות?

אולי אתם צריכים עזרה במשימה הזאת, אולי היא לא חשובה לכם בכלל.

אולי היא לא ממוקמת נכון ביום שלכם, ממש תשאלו את עצמכם.

תוך 5 פעמים שאתם שואלים את עצמכם למה ונותנים תשובה, אתם תראו שבסוף תגיעו לאיזושהי תשובה.

שתעזור לכם להבין למה אתם דוחים ולעשות איזשהו שינוי שיגרום למשימה הזו לקרות.

אם החלטתם שאתם רוצים לעשות את המשימה אז אני ממליצה למקם אותה בבוקר.

כי משימה שמבצעים בבוקר היא לוקחת פחות זמן, זה ממש נמצא ככה.

לאחר מכן אנחנו לרוב פחות מרוכזים ונמצא שהזמן הכי טוב לרוב האנשים הוא בין השעות תשע עד שתיים עשרה בבוקר.

אז תנסו את זה ואז אולי כל התחום של פרודקטיביות באופן שבו אתם עובדים תשתפר.

עוד דבר שאפשר לעשות זה לעצום את העיניים ולדמיין את עצמכם מבצעים ומסיימים את המטלה.

מחקרים ממש מראים שכשאנחנו מדמיינים משהו.

זה מפעיל אזורי מוח דומים למצב שבו אנחנו ממש עושים את הדבר הזה.

איך המוח שלנו עובד?

וזה מעודד אותי להתחיל לעשות ממש מבחינה מוחית. 

בנוסף, אני ממליצה לכם לשים זמן קבוע לפעולות שהם מעיקות עליכם.

למשל בכל יום חמישי בחמש אני עושה את המטלות במעיקות שלי.

כמו למשל לסדר חומרי לימוד או לשלוח קבלות לרואה חשבון.

כל דבר שהוא מעיק עליי ואני יודעת שיש לי את היום והשעה שאני עושה את זה שם, 

ככה זה לא מעיק עליי לאורך השבוע כי יש לזה את הזמן הקבוע שלו.

אני ממש מפצירה במשתתפים שלי בקורס שימצאו לעצמם את השעה הזאתי בשבוע שזה הזמן למטלות המעיקות שהן פרודקטיביות.

למה חשוב שנוריד לחץ ומועקה?

ככה זה מוריד מהמועקה לאורך השבוע.

וכשמגיע הזמן הזה אז אתם פחות תתחמקו ממנו כי תדעו שזה הזמן, אתם עושים את השעה הזאתי ומסיימים. 

יש גם את חוק 2 דקות לביצוע, שאתם קובעים לעצמכם שכל מטלה שנכנסת והיא פחות מ-2 דקות.

אתם מבצעים אותה.

מה שלוקח יותר מה-2 דקות האלה, אתם מכינים לרשימת המשימות שלכם. 

ודבר אחרון, יש שיטה שנקראת eat the frog – לאכול את הצפרדע.

היא לא מתאימה לכולם, אבל תנסו אותה.

זה אומר שאתם צריכים להתחיל את היום עם הדבר שהכי מעיק עליכם, שאתם הכי שונאים, מה שנקרא "לבלוע את הצפרדע".

ולהוריד אותו מכם. 

ככה זה לא ממשיך איתכם לאורך היום, אתם חותכים את הדבר הזה על ההתחלה ולא יכולים לדחות את זה.

למשך היום וגם להרגיש מועקה מזה.

כמו שאמרתי זה לא מתאים לכולם, אבל תנסו וכך תדעו אם זה מתאים לכם.

אז דיברנו פה על המיתוס השלישי שלא צריך מטרות שהן גדולות.

יתרונות של מטרות קטנות לשם הגברת פרודקטיביות

אנחנו רוצים מטרות קטנות, זה עוזר לנו בדחיינות.

ובואו נעבור למיתוס הרביעי: העבודה לא צריכה להיות מושלמת. לא צריכה להיות מושלמת. 

מי מכם מגדיר את עצמו כפרפקציוניסט?

אז שתדעו שזו כבר לא תכונה שנחשבת לחיובית במאה ה-20 כי יש לנו כל כך הרבה דברים לעשות שאם אנחנו משקיעים בלי סוף במשימה אחת אנחנו פשוט לא נגיע לאחרות.

חבל. 

ולכן אני מציעה לכם לעבוד עם מודל פארטו, 80-20. מה זה אומר?

המודל הזה אומר ש-20 אחוז מהזמן או המאמץ שלכם יביאו ל-80 אחוז מהעבודה שאתם צריכים לעשות.

ככה אפשר להתקדם מהר. 

הבעיה היא ש-80 אחוז מהזמן או המאמץ שלכם יביאו ל-20 אחוז הנוספים הדרושים כדי להגיע ל-100 אחוז עבודה.

למה לא חייבים שהכול יהיה מושלם?

אז תשאלו את עצמכם האם שווה לכם להשקיע עוד כל כך הרבה.

עוד 80 אחוז בשביל להגיע למושלמות הזו, בשביל להגיע ל-100?

או שעדיף לסיים את העבודה ולהתקדם הלאה, לעוד דברים.

שתדעו שאפשר לעבוד על פרפקציוניזם.

זו לא תכונת אישיות מולדת, לא, זה משהו נרכש.

ואפשר לשנות את דפוס החשיבה שלכם התקוע הזה של הפרפקציוניזם וגם את הפעולות שאתם בוחרים לעשות בהתאם.

יש דרך לטפל בזה. 

למה כדאי לחשוב 20-80?

אז תחשבו 80-20 ואם אתם תקועים בפרפקציוניזם אני ממש ממליצה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

שיעזור לכם להשתחרר מהמקום הזה ולהתקדם הלאה, תרתי משמע. 

אז דיברנו פה על המיתוס הרביעי.

ואני מגיעה למיתוס החמישי והאחרון, אחד החשובים. טכנולוגיות הן לא בהכרח מסייעות. 

אני בכוונה לא ממליצה בקורס שלי על אפליקציות רבות כי זה רק מבלבל.

להפך, אם כבר, אני ממליצה שתצמצמו את זמן המסך שלכם, ולמה?

כי כשאנחנו משתמשים בטלפון לוקח לנו 16 דקות לחזור לריכוז הקודם שלנו, את זה אני אומרת לכם מהכובע של מומחית בהפרעות קשב.

16 דקות לחזור לריכוז הקודם שהייתם בו, כשאתם נוגעים בטלפון.

וזה עצוב במיוחד נוכח העובדה שמחקרים מראים שאנחנו נוגעים בטלפון לפחות בין 200 ל-400 פעמים ביום. 

ובכל פעם שהטלפון שלנו מצפצף מופרש לנו הורמון הקורטיזול בדם, שזה הורמון הלחץ.

ככה שבסוף היום אנחנו ממש פצצת לחץ מתקתקת אם הטלפון שלנו לא על שקט.

למה עיסוק בפלאפון הוא לא טוב?

הטלפון פשוט ממכר, ככה הוא בנוי.

בכל פעם אנחנו רוצים לבדוק מה חדש, ממש כמו במכונות הימורים, ונמצא שהוא גם מוריד את רמות האושר.

גורם לניתוק חברתי ולקשיי שינה.

אז מה עושים?

אפשר, אפשר אחרת, אפשר לשים את הטלפון על שקט, אפשר להוציא אותו מהחדר.

ניתן להגדיר לעצמי זמנים לבדיקת הטלפון.

אתם יכולים לבטל התראות של כל מיני אפליקציות שאנחנו לא צריכים באמת.

לפעמים צריך להשתיק קבוצות או לשים אותן בארכיון. גם לנקות את המסך מכל מיני אייקונים מפתים כאלו ללחוץ עליהם כמו האייקון של פייסבוק.

ואפשר להשתמש באפליקציות שחוסמות או מנתקות אתרים.

אני יכולה להמליץ לכם על אפליקציות שחוסמות אתרים מסוימים שאנחנו מגדירים, למשל אל תיתנו לי להיכנס לפייסבוק בשעתיים הקרובות.

אז יש לנו שם את cold turkey, את antisocial ואת Nany.

אלו אפליקציות שחוסמות אותי מאתרים מסוימים לזמנים מסוימים, 

אבל יש לנו גם את האפליקציות שמנתקות לגמרי מהמכשיר, זאת אומרת אל תיתנו לי בכלל לגעת בטלפון שלי ואלה digital detox, freedom ו-forest.

אז אלה האפליקציות וזאת טכנולוגיה שאני כן יכולה יותר להמליץ להשתמש בהן.

איך הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להתרכז יותר?

כי הן עוזרות לנו להתרכז בדברים שחשובים לנו ולא להיות מוסחים כל הזמן מהמסיחים שסביבנו.

וזה בעיקר המסכים, הטלפון שלנו, המסיח של המאה ה-20.

אז עד כאן כל מה שיכולתי להכניס בזמן שניתן לי על ארגון זמן.

שזאת יכולת שהיא קריטית קריטית לחיים.

היא מאפשרת לכם שליטה בחיים שלכם.

להגיע לדברים שאתם באמת רוצים להגיע אליהם, להיות מאושרים, להיות יותר יעילים, יותר פרודוקטיביים.

זה כל כך חשוב גם מבחינת יעילות אבל גם מבחינה נפשית. 

אני יכולה לספר לכם שבמחקר פוסט דוקטורט שלי על השיטה שפיתחתי.

הממצא הכי מדהים היה שהשיטה לארגון זמן היא משפרת את איכות החיים, היא מרגיעה והיא מפחיתה לחצים.

ואני חושבת שזה הכי הכי חשוב, להרגיש טוב, בשביל מה אנחנו חיים בעולם הזה אם לא כדי להרגיש יותר טוב.

אז אם אתם רוצים ללמוד על זה עוד אני מזמינה אתכם לספר שלי, לפודקאסט, לכתבות, לקבוצה.

כל החומרים שלי מסודרים באתר שלי "דוקטור שירלי הרשקו – אנשי הקשב".

ואני אשמח לעזור לכם לקבל שליטה על החיים שלכם.

סיכום הנושא של פרודקטיביות וריכוז

ואני רוצה גם להודות לרועי על האירוח בפודקאסט הנהדר שלו.

וממליצה לכם לקחת עכשיו רגע ולחשוב איזה טיפ אתם רוצים כבר לאמץ לעצמכם החל מהשבוע הקרוב.

אם זו ההבנה שלא צריך לעמוד בלו"ז אלא להגמיש אותו לפי הצרכים שלנו.

או שאין דבר כזה מוטיבציה, חבל לחכות לה, אפשר לספור אחורה מ-5 או להכניס את המשימה ליומן.

ברגע שהיא כתובה שמה זה פחות דורש מאיתנו את הצורך לגייס מוטיבציה, היא כתובה, היא נמצאת. 

או אולי אתם יכולים לאמץ לעצמכם שאין דבר כזה מטרות גדולות וחייבים לפרק כל מטרה למשימות קטנות.

אני ממליצה ממש לשעה-שעתיים וכל מטלה גדולה אפשר לפרק.

גם אני את הדוקטורט שלי פירקתי למשימות של שעה-שעתיים אחרת לא הייתי מסיימת לעולם.

או אולי אתם רוצים לשאול את עצמך למה אתם דוחים.

למה יש את המשימה הזו שאני כל הזמן דוחה ולהגיע לתשובה או להכניס את המשימה לבוקר.

או לדמיין את עצמכם עושים אותה. בקיצור תבחרו משהו ותתחילו. המון בהצלחה.

(מוסיקת מעבר)

הצד של רועי על פרודקטיביות וקשב וריכוז בעבודה

רועי: אז תודה רבה לדוקטור שירלי הרשקו שהסכימה לבוא ולהתארח בפרק.

אני רוצה לדבר איתכם ולהמשיך לדבר איתכם בעצם על הנושא של הפרק הזה ולתת המון דוגמאות גם מהחיים האישיים שלי.

וגם דברים שלמדתי במהלך הזמן.

אני יכול להגיד לכם שכל הנושא של ניהול זמן ופרודוקטיביות זה משהו שהוא מאוד חשוב לי.

אני כל החיים שלי משתדל להספיק הרבה דברים ולכבוש יעדים.

ולהצליח במה שאני עושה ולהיות הכי טוב ולהספיק ללמוד, להתפתח, לתת שירות טוב ללקוחות.

להיות זמן עם המשפחה, עם הילד.

וזה משהו שלפעמים אנחנו מחזיקים את הראש.

ואנחנו אומרים בואנה, איך אני אמור להספיק את כל הדברים האלה, זה מטורף, אני קורס, אני לא מצליח.

אני בגלל שחוויתי דברים כאלה בעבר. היה לי מאוד חשוב שיהיה פרק מהסגנון הזה כדי שגם האנשים היותר צעירים.

איך לעבוד ולהשיג את היעדים.

איך אפשר לדעת איך להיות פרודקטיביים ומרוכזים יותר?

לדעת איך עדיין להיות פרודוקטיביים.

אבל מהצד השני לשמור על הבריאות והנפש.

זה תמיד יש את האימרה הזו שאתה איש עסקים ושאתה עצמאי אין לך גבול לכסף שאתה יכול להרוויח.

וזה נכון, אין באמת גבול לכסף שאנחנו יכולים להרוויח בתור עצמאיים.

אבל יש לזה מחיר והמחיר הזה הוא מחיר שבא על חשבון לפעמים המשפחה שלנו.

לפעמים הבריאות שלנו.

ולפעמים דברים שאנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו מפסידים, אם זה חברים, אם זה חוויות חדשות. 

עכשיו כולנו יודעים שהצלחה בקריירה, אני מאמין שכל  מי ששומע את הפודקאסט הזה מרגיש ככה.

זה משהו שמאוד חשוב לנו, לפעמים גם הוא בראש סדר העדיפויות שלנו.

והקריירה לא בורחת, יש לנו הרבה זמן לעבוד, יש לנו הרבה זמן להגשים את עצמנו.

אבל הגוף בסופו של דבר אני יכול להגיד לכם את זה גם באופן אישי.

עם כמה שאנחנו חושבים שאנחנו חזקים מנטלית וכמה שאנחנו יכולים לחשוב שאנחנו מנהלים את הזמן שלנו.

ואנחנו דוחפים ואנחנו חיות שיכולות לעבוד 14 ו-15 שעות ביום, אנחנו מצליחים, אבל אנחנו מזיקים לעצמנו.

ואני יכול להגיד לכם בתור מישהו שהיה לו גם התקפי חרדה וגם דיכאון בגלל תקופות של לחצים.

אני יכול להגיד לכם שכל מי שחווה התקפי חרדה בגלל ניהול זמן לקוי או בעיה בסדר עדיפויות שלו.

זה משהו שאתם פשוט לא רוצים לחוות אותו, זה פשוט הרגשה נוראית שמאוד קשה לצאת מזה.

וזה הרבה פעמים נובע מלחצים.

למה חשוב לדעת להקשיב לגוף שלנו?

זה נובע מפשוט התנהגות בצורה לא נכונה לגוף שלנו הן מהפן המנטלי והן מהפן הגופני שאנחנו לא ישנים מספיק טוב.

לא עושים כושר וכל מיני דברים שיכולים לא להועיל לנו.

גם לפעמים להתנתק.

לראות איזה סדרה טובה, איזה סרט, איזה משהו, זה משהו שהוא מנקה את הראש וזה משהו שהוא מאוד חשוב.

עכשיו אני מדבר ממקום של לתת לכם את הטיפים האלה.

ואני אומר לכם גם בעצמי הרבה פעמים מאוד קשה לי לעשות את הניתוק הזה כי השגרה שלנו היא מאוד עמוסה ומאוד אינטנסיבית.

אבל אחד הדברים שאני אוהב בפודקאסט זה שאני מדבר על דברים שאני באמת מאמין בהם.

ולפעמים אני אומר לעצמי וואלה רועי, תקשיב, השבוע לא היית ככה.

אתה אומר לאנשים כאילו להתנהג בצורה הזאת אבל אתה בעצמך השבוע לא היית כזה.

לא נחת כמו שרצית והכל, אבל עכשיו שאני מקליט את הפרק אני פשוט מרגיש שפשוט עשיתי עם עצמי עוול השבוע הזה.

אז שבוע הבא אני אקח לי איזה יום פנוי שאני באמת אקדיש זמן לעצמי ואני באמת אנוח. 

בחיים חשוב לדעת ליהנות גם וזה תורם מאוד לתחום של פרודקטיביות…

אני אנגן קצת, אני אשיר, אני אמצא דברים שהם כיפיים לי.

אני אפגש עם חברים ואני באמת אמלא את הנפש בעוד דברים שהם מחוץ לרוטינה הזאת של עבודה.

של קריירה, של לקוחות, של כל הדברים האלה והם דברים מאוד חשובים.

אז כמובן שכל הנושא של ניהול זמן והטיפים ששירלי נתנה הם חשובים אבל הרעיון שלי של כל הנושא של הפרק הזה זה גם לשמור על האיזון ועל פרודקטיביות.

זה לא צריך לבוא על חשבון הבריאות שלנו והחשבון של בריאות הנפש שלנו.

אז זה משהו שחשוב לי שכל המאזינים ובכלל מי שלא שומע את הפודקאסט תירצו, תעבירו לו.

אם זה מדבר אליו שאנחנו, הגוף שלנו הוא יכול לקחת על עצמו דברים מסוימים, הגוף שלנו חזק.

אבל בסוף זה מתפוצץ, זה חוזר אלינו כמו בומרנג, ואני אומר לכם מניסיון.

לקבל את הבומרנג הזה זה לא נעים. אז פשוט תשימו את זה בראש ותיקחו את זה ממש ממש ברצינות. 

עכשיו אני רוצה לתת לכם גם כמה טיפים שלי לניהול זמן ופרודוקטיביות.

זה כל הנושא של לרשום דברים.

יתרונות של תוכנה לניהול משימות

אני מצאתי את עצמי עובד עם תוכנה של ניהול משימות, דיברתי עליה גם בפרק הקודם שדיברנו קצת על פרודוקטיביות.

ובעצם אני מוצא את עצמי משהו שנקרא brain dump  זאת אומרת שכל דבר שאמור לשבת עליי בתוך הראש אני פשוט זורק מהראש שלי ורושם אותו.

כל משימה שנכנסת, כל דבר שצריך לבצע, מהדבר המינורי ביותר עד הדבר הגדול ביותר, הכל נכנס לשם. 

הדבר הזה בסופו של דבר משאיר אותי בסיטואציה שהיא מאוד מאוד נוחה לי כי אני יודע שאני לא אשכח כלום.

ואני יודע מה אני צריך לעשות.

עכשיו אתם מכירים את ההרגשה הזאת שאתם מחזיקים את הראש וואי – היא מפריעה לכם לנהל עבודה פרודקטיביות.

נראה לי ששכחתי משהו, היה לי עוד משימה? היה לי עוד משהו שאני צריך להספיק?

ולפעמים רק המחשבה של להיזכר מה אני צריך לעשות או הכל פוגעת באופן של פרודקטיביות שלי בעבודה.

זה משהו שלוקח הרבה זמן.

תשימו אותו בתוכנה לניהול משימות, שימו אותו במחברת, בדף ועט, זה לא משנה הכלי.

פשוט תזרקו אותו, תוציאו אותו מהראש ותשימו אותו במקום שיהיה לכם נגיש ושאתם יכולים לקרוא אותו. 

קחו את הזמן ואל תעבדו מתוך לחץ

לאחר מכן שאתם יושבים ואתם מנהלים את הזמן שלכם.

מנהלים את היומן שלכם, פשוט תיכנסו לאותו דף.

שמכוונת כדי להספיק את הדברים באופן של פרודקטיביות.

עכשיו כל הנושא של אם אנחנו חוזרים לניהול זמן.

יש לנו חלק מהדברים פגישות וחלק מהדברים עבודה שהיא רציפה ומאוד מאוד קשה היום גם להגיע למצב של מה שנקרא deep work.

או מצב של קשב שהוא מאוד מאוד עמוק.

במיוחד כמו ששירלי אמרה.

שהיא מומחית בהפרעות קשב וריכוז.

יש לנו היום מה שנקרא כל איתות אפשרי כדי להוציא אותנו מהקשב.

הרבה פעמים אני שם לב, בטוח שירלי יודעת איך לטפל בבעיות האלה.

כדאי לרשום את כל המשימות שלנו

אבל אם נגיד אני נכנס לוואטסאפ, אני רוצה לשלוח הודעה למישהו שחשוב לי מאוד לשלוח לו הודעה.

אני יוצא ואז אני אומר רגע, אבל נכנסתי לוואטסאפ כדי לעשות משהו, מה זה היה הדבר הזה שרציתי לעשות.

אז אני לא פועל באופן של פרודקטיביות יעילה.

ולפעמים לוקח ממש זמן להיזכר מה אותה פעולה בסיסית שרציתי לעשות.

לכן אני אומר שאנחנו רושמים את הדברים אנחנו אומרים אוקיי.

נכנסתי כדי לשלוח הודעה שככה וככה.

וזה משהו שבאמת מביא אותנו למצב כזה של state of mind של אתה יכול להיות רגוע, הכל רשום, הכל יתבצע.

ואם נגיד אני סיימתי לעבוד היום ויש לי כמה דברים לעשות.

ומה שנקרא לעשות תיאום ציפיות או קביעת זמנים חדשה ועם הלקוחות או מי שצריך לעשות איתם את הדברים.

ואנשים לא מאוכזבים ממני, הם אומרים וואלה הוא זוכר והוא אמר לי שזה יקרה מחר.

כי הוא לא הספיק היום, זה בסדר.

ארגון – זה דבר שלומדים!

פשוט שווה לדעת ולארגן את הדברים ולהגיד אוקיי בשביל שנוכל להיות יותר יעילים בתחום של פרודקטיביות באופן שבו אנחנו עובדים ומבצעים משימות.

אז אני לא מספיק את זה היום, אני אעשה את זה מחר, אמרתי שזה יהיה היום.

אם אני אודיע מראש יומיים לפני שזה יתעכב בעוד יום אף אחד לא יהרוג אותי, הכל בסדר.

אבל עדיין אפשר להספיק כמה שיותר.

מרוכזים, רושמים את הכל ובאים לבצע, יש שם המון המון דברים טובים שיכולים לקרות לנו.

כי ירד מאיתנו כל הנושא של הלזכור ופחות נפעיל את המוח ואת הראש שלנו על דברים שהם מטרידים אותו.

בסוף, ואלו דברים שהם מאוד חשובים.

אז אני רוצה קודם כל להגיד תודה שוב לדוקטור שירלי שהסכימה להתארח בפודקאסט.

אני רוצה להודות לכם שאתם מאזינים כל שבוע מחדש.

אז בדיסקריפשן יש לכם גם את האתר של דוקטור שירלי וגם אתם יכולים להסתכל על הסדנאות שלי באתר.

יש לי ערוץ יוטיוב נהדר, גם אינסטגרם שאני מאוד מרוצה, לאחרונה אני גם מתפקד בטיק טוק.

לא רק מעלה את הפודקאסטים.

קצת על רועי והפודקאסט

מנסה לעשות שם כל מיני דברים, פלטפורמה מאוד מעניינת, מוזמנים לעקוב גם בטיק טוק.

פייסבוק, לינקדאין, אני נמצא בכל הפלטפורמות.

אז אני אשמח אם אנחנו נהיה חברים פשוט בכולם, זה יכול להיות ממש נחמד.

יש לי את הקהילה של הפייסבוק "בעלי עסקים מדברים שיווק ופרסום".

מי שאוהב להיות מעורב בקהילה יכול להצטרף לשם, שיעורים פרטיים שאני מלמד בזום, קורס דיגיטלי.

אז תודה לכם שאתם מאזינים כל שבוע מחדש שוב.

אנחנו נתראה בפרקים הבאים עם עוד אורחים מעניינים, עם עוד נושאים מעניינים.

ושיהיה לכולם אחלה של המשך יום או אחלה לילה, לא משנה מתי אתם שומעים את זה, אז יאללה, ביי.

(מוסיקת סגיר)