פרק 73 - מתוך הפודקסט של צבי שמש - הפעם אני האורח

בחרו את הפלטפורמה האהובה עליכם

בפרק 73 שיחה עם צבי שמש בפודקסט לבן על שחור התארח רועי ריבק.

הפרק הזה מתוך הפודקסט של צבי שמש סייל טיים ושמחתי מאוד להתארח אצל צבי שמש.

נושאים מתוך הפרק:

מי החברה שמיתגה את עצמה כזולה בכוונה?

מה האסטרטגיה השיווקית החכמה ביותר שיכולה להיות לנו?

ומה גרם לרועי להפסיד מיליון וחצי שקלים?

גם נותן לנו הצצה קטנה על חייו האישיים.

תמלול הפרק שיחה עם צבי שמש:

צבי: אהלן חברים וברוכים הבאים לעוד פרק של sale time.

פודקאסט המכירות של ישראל, והפעם איתי, בפעם הראשונה בפודקאסט, אורח מיוחד, חבר יקר.

בעל עסק שאני מאוד מאוד מעריך ומת על העבודה שלו, ואפילו יצא לי לעבוד איתו כבר כמה פעמים, רועי ריבק. 

אני מניח שכולכם שמעתם על השם הזה.

בטח נתקלתם בו פה ושם.

רועי ריבק הוא בעלים של סוכנות פרסום, יועץ שיווק.

ובעל תכנית ההכשרה black squad – הכשרת השיווק והעסקים המתקדמת בישראל.

תכף אנחנו נכיר אותו יותר לעומק.

נבין איך הוא הגיע למי שהוא היום, מה הוא עושה היום.

מה הערך הגדול ביותר שהוא יכול לתת לנו בעלי העסקים, אז יאללה, פתיח ומתחילים.

(מוסיקת פתיח)

צבי: בוקר טוב רועי, מה המצב?

רועי: מה המצב? מה הולך?

צבי: מצוין, מצוין, איך אתה אחי?

רועי: וואלה, הכל נהדר, הכל נפלא.

צבי: כן? טוב, קודם כל אתה אורח ראשון פה אצלי בפודקאסט, אז תודה רבה שבאת.

רועי: כבוד גדול, גיליתי על זה עכשיו ובכלל הכבוד כולו שלי.

צבי: איזה כיף. טוב.

אז תראה, אני הצגתי אותך ממש ככה בקטנה לפני הפתיח.

אני אשמח שכן תספר על עצמך קצת יותר, כזה מה אתה עושה היום.

תן לנו איזה משהו גדול שאתה עובד עליו.

ככה קצת אם בא לך גם קצת איזה פרט אישי.

למי שעדיין לא מכיר אותך, לא יודע אם יש כאלה.

למה כדאי להכיר את רועי ריבק?

אבל למי שעדיין לא מכיר אותך, שככה יכיר קצת יותר טוב.

רועי: אז ככה נדבר קצת יותר אישי, אני בן 36, גר בבאר שבע.

מתעסק בשיווק כבר 16 שנים, עצמאי כבר 10 שנים, התחלתי בתחום הלילה, היה לי פאב ובר.

ואחרי זה חלק מקבוצת מסעדות ובארים מאוד גדולה ותמיד הייתי אחראי על הצד היותר שיווקי.

והחלטתי להפוך את זה מה שנקרא לעיסוק העיקרי וזה מה שאני עושה היום בעצם.

צבי: וואלה, מדהים, קודם כל אפילו אני לא ידעתי את זה.

איזה פאב היה לך? משהו מוכר כאילו?

רועי: 5 על 10, בבאר שבע.

צבי: 5 על 10 זה היה שלך?

רועי: אה-הם.

צבי: בואנה, אני ממש ממש אהבתי את הבר הזה.

רועי: כן, אחלה מקום.

צבי: ומה קרה שסגרת?

רועי:לא סגרנו, המקום עדיין פעיל, הוא עדיין עובד גם היום.

צבי:אה, ואתה חלק ממנו גם היום?

רועי: לא, לא, לא, זה שותף שהיה לי, קוראים לו איב, המקום שלו היום.

היינו שותפים וזה עכשיו שלו, מכרתי לו את זה.

ההיסטוריה של הקריירה של רועי כפי שהוא מספר במיוחד לאיש צבי שמש

צבי: אה, הבנתי, טוב, אני לא הייתי בברים בבאר שבע כבר המון זמן.

אבל וואי, אחלה מקום, אחלה מקום.

טוב, אז קודם כל רועי למה הזמנתי אותך בעצם?

אתה כמו שאמרת מתעסק בשיווק כבר די הרבה זמן, מומחה מאוד מאוד גדול.

יש אגב תחום ספציפי שאתה מתמחה בו יותר?

רועי: האמת היא שאני משתדל להיות מומחה בהכל.

אני בסופו של דבר גם כחלק מתכנית ההכשרה שהצגת אותה, black squad.

הגעתי למסקנה ששיווק דיגיטלי על כל הכלים שלו זה בעצם רק כלי – פייסבוק זה כלי, גוגל זה כלי, כל אלה זה כלים.

ולא כל כלי אפשר לאנוס אותו כדי שהוא יתאים לכל עסק.

וצריך למצוא מה הפתרון הטוב ביותר לכל עסק. 

לכן גם בסוכנות פרסום ובכללי, מה שאני מנסה לעשות תמיד זה להתאים את הכלי הנכון לעסק.

צבי: הבנתי, זאת אומרת מי שצריך בפייסבוק, PPC, בגוגל.

בכל הדברים האלה, אם זה קורסים אם זה נדל"ן, הכל טוב.

רועי: וגם מעבר לדיגיטל, דרך אגב, זאת אומרת גם לפעמים זה יהיה שלטי חוצות.

לפעמים זה יהיה פרסום בטלוויזיה.

לפעמים זה יכול להיות חלוקה של פליירים, כל כלי, אני תמיד אומר כל כלי בסופו של דבר מקדש את המטרה.

והמטרה מקדשת את הכלי. הכלי הוא חסר חשיבות ברגע שאנחנו מגיעים לתוצאות שאנחנו רוצים. 

צבי: כן, כל עוד הבאת אותי לתוצאה.

הדרך פחות רלוונטית לי.

כמובן אם היא ישרה וטובה, אז כאילו.

רועי: גם ישרה וטובה וגם עונה על המיצוב.

מה זה מיצוב עסק? ולמה זה חשוב?

זאת אומרת שיכול להיות שיהיה עסק מסוים שלצורך העניין פליירים יעבדו לו טוב.

אבל פליירים מצטיירים כמיצוב קצת יותר נמוך.

אז יכול להיות שנוותר על זה בגלל המיצוב.

זה כמו שנגיד בדיגיטל אנחנו יודעים שלשנות לצבע צהוב את קוקה קולה.

סתם דוגמה, יעלה את יחסי ההמרה, אנחנו לא נעשה את זה כי זה לא הצבא שלהם. 

אז מכאן מגיעה גם המחשבה גם על מיצוב, על המיתוג, על מה שאנחנו רוצים לשדר, כל הדבר הזה. 

צבי: הבנתי.

אז בוא נשאל כזה דבר.

בעל עסק היום חדש לגמרי, אוקיי?

בוא נניח אפילו בנישה שהיא חדשה לגמרי.

אין משהו כזה.

בנאדם פתח נישה חדשה לגמרי משלו, התחיל את העסק מ-day one.

אין עדיין מיצוב, אין מיתוג, אין שום דבר שקדם לו. מה היית חושב לעשות איתו?

רועי: תראה.

למה חשוב להבין באיזה מגרש את משחק?

זה קודם כל להבין באיזה מגרש הוא משחק, אוקיי?

יש המון המון מגרשים.

עכשיו השאלה, אם אתה אומר הוא היחיד שמשחק במגרש הזה.

משמע הוא המציא מגרש חדש.

או השאלה האם יש עוד שחקנים שמשחקים במגרש הזה.

ואיך אנחנו בעצם מוצאים את הבידול ואת המקום של אותו לקוח בשוק התחרותי. 

מכאן אנחנו בודקים מי קהל היעד שלו.

איך ההתנהגות שלהם הצרכנית.

איך הם חושבים.

מה החשקים שלהם, מה הבעיות שלהם ואיך אנחנו פותרים אותן.

צבי שמש – מה חשוב לדעת על ניהול עסק?

אנחנו בעצם רואים איפה יותר נכון לאותו עסק לפעול.

נגזור את המיתוג ומשם אנחנו נגזור את המיצוב.

אם נעבוד על כל הדברים כדי שהכל יעלה בקנה אחד כדי שיביאו את התוצאות הטובות ביותר. 

אחת הדוגמאות שאני אוהב להביא בנושא הזה זה בוא ניקח סתם דוגמה את "מחסני חשמל".

חברה ענקית, מכניסה מיליונים.

אבל הם בחרו, ובכוונה, מיצוב נמוך.

תסתכל על הצבעוניות שלהם, שחור צהוב, אפילו קצת בית"ריסתי כזה.

הם לקחו פרזנטור אחד היקרים בשוק הישראלי – אלי פיניש.

אבל הוא לא אלי פיניש, הוא הדרוויש, הוא דמות, הדרוויש, העמחה הזה, הזה שמדבר בגובה העיניים. 

זאת אומרת שהם שמרו מלכתחילה על מיצוב שהוא נמוך כדי להתפרש כזולים.

צבי שמש והדעה שלו על עסקים שממותגים כזולים

אז כל הדברים האלה הם בחירות שאנחנו יוצרים לגבי המותג שלנו וככל שאנחנו נעשה את הבחירות האלה יותר מדויקות לקהל היעד.

ליעדים שלנו, למטרות ולאיפה שאנחנו רוצים להיות, ככה הזיכוי להצלחה הוא יותר גדול.

משמע, אנחנו באמת צריכים לעשות את הבחירות הנכונות.

והרבה אנשים נוטים לפספס את החלקים האלה ולא לחשוב עליהם בכלל.

אז מה שאני קודם כל ממליץ לבעלי עסקים חדשים כמו שאתה אומר.

אם זה בנישה חדשה או המציאו נישה או לא משנה מה.

זה קודם כל להגיע לאנשי מקצוע כדי שיאפיינו להם איך מה שנקרא ה-look & feel של המוצג.

המיצוב שלו, מה רוצים להגיד בעצם, ורק אז בכלל איפה לפרסם, שזה שלבים, שלבים, שלבים קדימה. 

צבי: קודם כל אני מאוד מסכים עם מה שאתה אומר.

וזה מדהים איך הראייה של מי שמתעסק בשיווק עובדת.

אתה יודע, אתה יודע להסתכל פה על דברים שהרבה אנשים לא מסתכלים עליהם.

ותכף אני אגע גם בזה.

צבי שמש על הפוסט שלו עם מייקל קריחלי

אבל אני חייב רגע אחד להיכנס איתך פה לנקודה כי, אתה יודע, בפודקאסט שיש לי עם מייקל קריחלי.

אנחנו בדיוק דיברנו על זה באחד הפרקים שהקלטנו.

שיש את ההתלבטות הזאתי בין להיות יוקרתי ולעבוד עם חברות גדולות ויקרות.

אנחנו יותר לקחנו את זה לנישות של אתה יודע, נותני שירות, 

אז האם אני רוצה להיות יוקרתי כזה ולמכור תהליכים מאוד גדולים.

ולתפוס דווקא את הקהל הספציפי המאוד גדול.

או שדווקא כן עדיף לי להיות מישהו שהוא יותר זול.

יותר עממי כזה, יותר לעבוד עם עסקים קטנים שרק התחילו, שאין להם גם הרבה כסף.

כי מצד אחד אנחנו מבינים שכל החברות שפונות לקהל היותר זול בוא נגיד ככה.

אז הן תופסות יותר, אתה יודע, טויוטה יותר ריווחית ממרצדס בסופו של דבר ובלה-בלה, כל הדוגמאות שיש לנו.

מצד שני אני כן רוצה מיתוג טוב.

אני גם רוצה להראות יוקרה.

למה חשוב להראות שהעסק שלך הוא יוקרתי?

אני כן רוצה להראות שאני אקסקלוסיבי, אני כן רוצה לקבל נתח גדול מכל עסקה שלי. 

אז כשאתה אומר בשיווק צריך לקחת את ההחלטה הזאתי.

איך אתה רואה את זה מבחינתך?

כאילו, אתה יודע, כמובן כל שוק והמספרים שלו, אבל אם אני בא ואני אומר לך תקשיב.

אני כן רוצה להיות מכובד, אני רוצה שאנשים יסתכלו עליי כמשהו שהוא נוצץ.

מצד שני אני כן רוצה לתפוס את כל קהל היעד.

כי אני כן באמת יכול לעזור לאנשים שרק התחילו.

השאלה אם יש פה סתירה, אם אפשר לסדר את זה איכשהו בשיווק?

רועי: קודם כל יש פה סתירה כי זה בחירה שצריך לקחת אותה בחשבון.

עכשיו הבחירה הזאת היא הופכת להיות מאוד קלה שיש תהליך מיתוג מסודר.

שמסכימים עליו ויש בעצם מצפן שמאיר לנו את הדרך.

שאנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים. מה שאתה מתאר פה כרגע זה פשוט תהליך שהתחיל בצורה קצת יותר שרירותית.

עם פחות מחשבה ואנשים שבעצם אומרים אוקיי, אני רוצה לתפוס גם את זה וגם את זה.

הכל זה עניין של אסטרטגיה ובחירה.

אני אתן סיפור ממש נחמד על הדבר הזה.

בשנות ה-70-80 היו שתי חברות מחשבים עיקריות – אחת מהן קוראים להם power PC.

השנייה קוראים להם dell. את power pc אתה כנראה לא מכיר, את dell אתה כנראה כן מכיר.

מסיבה מאוד ברורה. 

על אסטרטגיה של עסקים

לשניהם היו אסטרטגיות הפוכות לחלוטין.

power pc בחרו, היו שני סוגי מחשבים אז – מחשב למתחילים, מחשב למתקדמים.

power pc  בחרו להיות יותר זולים מ-dell במחשבים של המתחילים ולהיות יותר יקרים במחשבים של המתקדמים.

dell בחרה בדיוק ההפך. 

מה שקרה זה שבגלל ש-power pc מכרו את המחשבים למתחילים במחיר יותר זול.

כל המתחילים הלכו ל-power pc.

התישו שם את השירות לקוחות, גרמו לעסק להיות פחות ריווחי, מה שגרם להם בסופו של דבר לצאת מהמרוץ. 

dell לעומת זאת, שעשו בדיוק ההפך.

הם קיבלו את האנשים כבר יותר מוכנים, פחות לחץ על התמיכה, הרבה יותר רווחיות.

והחברה הזאת קיימת עד היום.

זאת אומרת שזה בחירות אסטרטגיות, מיצוביות, שקרו בהתחלה בתכנון ולכן החברה הזאת עדיין קיימת והשנייה לא.

וזה משהו שחשוב שנבין אותו בתור בעלי עסקים – אנחנו יכולים לא לתכנן וללכת בצורה שרירותית לפעמים זה יעבוד, לפעמים זה לא.

אבל אם אנחנו רוצים להבטיח את מקומנו במרוץ, אנחנו צריכים לתכנן ולעשות את הבחירות הנכונות. 

מה צבי שמש אומר על אסטרטגיה עסקית?

צבי: מדהים.

קודם כל אני לא מכיר את הסיפור הזה על dell ו-power pc וזה מאוד הגיוני.

אני זוכר ש-, אתה יודע, אני זוכר שבספר שקראתי של יניב זייד.

הוא סיפר גם כן שיש חברה.

אני לא זוכר את השם שלה פשוט אבל הייתה יותר נכון חברה מתחרה לאיקאה.

שהם גם כן ניסו אז להיכנס לארץ בזמנו והם נפלו מאוד מאוד חזק כי הם מצד אחד ניסו גם לתפוס את היוקרתיים.

מצד שני הם ניסו לתפוס גם את אלה שאין להם כל כך אמצעים.

ניסו לתפוס את כל העולם ואז בסופו של דבר אף אחד לא הרגיש שייך.

היוקרתיים אמרו אני לא אקנה במקום כזה כי הוא לא מדבר אליי.

האלה שאין להם כסף באו וראו את כל הדברים היקרים אז גם כן הבינו שזה לא מדבר אליהם.

והם בסופו של דבר לא פגעו באף אחד.

רועי: בדיוק, אז אני נגיד פחות מהאנשים האלה שאומרים תבחר נישה.

תבחר נישה, פחות אני, כן?

אני מאוד מאמין ברחב, אבל אני מאמין שהבחירות שלנו צריכות להיות הגיוניות.

זאת אומרת שאנחנו לא צריכים להתפרש כהכי זול או הכי יוקרתיים.

למה חשוב לא להתפרש כהכי זולים או הכי יוקרתיים?

לפעמים יש מותגי ביניים, מיתוגים שבאמת נחשבים שהם מחירים אולי פרימיום .

אבל לא סופר פרימיום בצורה קיצונית,

זה הכל תלוי איך אנחנו מציגים את זה.

וזה בדיוק הבחירה של מה שאנחנו רוצים לעשות.

האם אנחנו רוצים, בהגדרה של רוצים לעבוד עם כולם.

או שאנחנו רוצים לעשות את הבחירה שלנו מלכתחילה בלשדר לאותם אנשים שאנחנו רוצים.

צבי: אבל כאן אני חייב לקחת אותך רגע אחד לאנלוגיה מסוימת.

אנחנו נכנסים פה לעומק וזה טוב.

התחלנו על משהו בשרני על ההתחלה.

לא, אבל אני חייב לקחת אותך רגע אחד פה לדוגמה לאנלוגיה שקשורה למה שאמרת.

אתה אומר תראה, יש את אלה שממצבים את עצמם במחיר זול.

יש את אלה שרוצים להיות מאוד יוקרתיים ויש את האסטרטגיה.

גם כן שאוקיי, אני פרימיום, אבל לא רק לעשירים יותר מידי, אני איפשהו באמצע. 

אז בוא ניקח את זה רגע אחד לעולם הרכב, אוקיי?

יש לך את פיאט שהם מאוד מאוד זולים, נכון?

כולם יסכימו על זה, רכב זול, רכב פשוט, יש שיגידו אפילו לא טוב.

אוקיי, הם מיצבו את עצמם, הם מכוונים לקהל יעד הזה.

יש לך את מרצדס ואאודי ובי.אם.ווה.

שהם, חוץ מרכבי הסופר יוקרה אני מדבר, כן?

שהם באמת טופ כזה.

ניהול עסק חכם – איך עושים זאת?

ואז יש לך איפשהו באמצע, אתה יודע, נכנסים לך, אני לא יודע, אולי אופל.

שמידי פעם מנסים להשחיל איזה רכב מנהלים ברמה גבוהה או שברולט או דברים כאלה.

רועי: תראה, במקרה הזה האנלוגיה היא קצת פחות טובה בגלל שלחברות הרכב.

לצורך העניין  לכל מותג רכב יש את הרכב, את הדרגה מעל, זאת אומרת לקסוס זה של טויוטה, ואינפיניטי זה של מאזדה.

ויש עוד כמה חברות כאלה.

אני לא בדיוק זוכר את זה.

אבל החברות האלה אמרו אוקיי.

אנחנו כחברת האם נציג פה שתי אפשרויות ואנחנו נפריד אותן במיתוג ובמיצוב שלהם. 

שנגיד טויוטה אומרים טויוטה זה לעם.

אבל לקסוס זה לאנשים שיש להם.

ככה בעצם את מנצחים את כל התחרות, וזה בדיוק העניין של ההפרדה.

זאת אומרת שברגע שאתה מותג שרוצה להביא גם וגם אתה בעצם יוצר שני מותגים.

שאין עם זה בעיה אבל השני מותגים האלה בסופו של דבר הם משרתים בדיוק את אותה המטרה.

זאת אומרת מרצדס מוכרים רק רכבי יוקרה, מבחירה, וככה כל חברה, 

תשים לב, זה קורה גם בשוק הרכב שבדיוק הבאת אותו.

צבי שמש והמסקנות שלו על מותגי עסקים שונים

יש את מאזדה להמונים, יש את אינפיניטי לאלה שיש להם יותר.

זה שני מותגים שונים שמדברים בשפה שונה.

עם עיצוב שונה, עם שפה אחרת, שבעצם הרבה מהאנשים גם לא יודעים שזאת אותה חברה בכלל.

צבי: וואלה.

זהו, אני למה הסתכלתי על זה ספציפית?

כי באמת, אתה יודע, אמרתי לעצמי שבסופו של דבר אם אני רוצה לעשות את הקפיצת מדרגה הזאתי.

ולהחליט שוואי, הפעם אני משקיע ברכב-רכב, אוקיי? 

אז אתה כנראה לא תלך לפרימיום האמצעי.

אתה ישר תכוון לטופ.

אז הם איפשהו מאבדים אותנו.

אבל מה שאתה אומר זה מאוד נכון.

בסופו של דבר כן, בסופו של דבר ברכבים תמיד יש מנעד מאוד גדול.

אגב, אם אתה מסתובב בעולם אז אתה יכול לראות גם סיטרואן ומאזדות ודברים כאלה שהם מאוד יוקרתיות.

פשוט לא מגיעים לכל מקום מן הסתם.

רועי: זה לא בדיוק שהם רק יוקרתיות, זה פשוט יוקרה שהיא value for money יחסית.

יש עדיין מאזדה גם ב-200 אלף שקל.

אבל זה יחסית לרכב יוקרה באותה רמה שעלול לעלות 400 אלף שקל.

אז הם פה משדרים, כל העניין הזה הוא משהו שנקרא סמל סטטוס,.

אתה עדיין נוסע על מאזדה, אין מה לעשות, אומנם במאזדה של 200 אלף שקל או 250 אלף שקל, אבל זה מאזדה. 

אבל שאתה נוסע על לקסוס או על מרצדס או לא משנה על מה.

יש פה סמל סטטוס שהוא שונה.

אפילו אם אתה תיקח פה את הדגם הנמוך יותר ופה אתה תיקח את ה-executive.

הסמל הוא עדיין של מאזדה ולא של מרצדס ולא של לקסוס ולא של אאודי, שמכוונות יותר גבוה מבחינה מיצובית. 

צבי: נכון.

אוקיי. תגיד לי, אתה חושב, אני חייב לשאול אותך, כי אתה, מי שלא יודע, אתה מלמד שיווק.

אני תוהה לעצמי עד כמה באמת זה משהו שאפשר ללמד אנשים.

כי שיווק צריך הרבה מאוד יצירתיות.

למה בעסקים חשוב להיות חכם ולאו דווקא צודק?

הרבה מאוד ראייה אסטרטגית, אתה צריך הבנה, עזוב רגע את ההבנה בדיגיטל, אוקיי? 

אתה יודע, כל מי שישמע עכשיו את הפרק עד עכשיו יבין שיש לך משהו שאתה יודע לחשוב אחרת מהאדם הממוצע נגיד ככה.

כי אין מה לעשות, זה ייחודיות של אנשי שיווק.

אני אין לי את זה כל כך בשיווק אבל אני קצת כן מצליח ללמוד כל פעם מחדש.

כי אני גם כן אבל בא ממכירות וזה שפה מאוד דומה.

אז בשבילי היום, אתה יודע, אם אני מדבר עם מתאמן שלי והוא אומר לי בוא נעבור על הדף נחיתה נראה ש-.

אז אני לא יודע.

אני תמיד אומר.

אני לא יודע להסביר את זה ברמה הכי מקצועית.

למה חשוב להיות מקצועיים בעסקים?

אבל אני כן יודע לכתוב את זה מכירתי כי בסופו של דבר זאת השפה, 

אבל בוא ניקח מישהו שהוא בכלל לא בא מהעולם לא של שיווק ולא של מכירות.

הוא מחליט יום אחד שהוא רוצה.

השאלה הוא באמת באמת יכול ללמוד את זה כמו כל מקצוע שאתה לומד?

או שזה משהו שאין מה לעשות.

אתה צריך פה משהו בראש שיהיה לך.

שיראה את הדברים אחרת.

אתה יודע, כמו קופירייטרים שהם אנשים מאוד יצירתיים.

השאלה אם זה משהו שבאמת אפשר ללמד בצורה מלאה.

איך לומדים להצליח בעסקים?

רועי: בגישה שלי אני חושב שכן.

בוודאות שכן.

אני חושב שכל בנאדם יכול ללמוד הכל.

זאת אומרת שזה בחירה שצריך לקחת אותה ולהבין אני אוהב את זה.

ואני רוצה לקחת את זה עד הסוף.

אנחנו נמצאים תמיד בתהליך למידה.

גם אתה כל הזמן לומד, גם אני, כל הזמן לומדים.

איך שאני היום אני לא כמו שהייתי לפני שנה.

ולא כמו שהייתי לפני חודשיים, אנחנו תמיד בתהליך של פיתוח. 

אז האם בנאדם יכול להשתפר?

כן, אבל ההשתפרות היא לעומת עצמך.

זאת אומרת שאתה, אם נגיד אתה תשווה את עצמך למישהו שהוא כמה רמות מעליך.

אז כנראה הוא ישתפר והוא תמיד יהיה כמה רמות מעליך.

תלוי כמה דגש אתה תיתן לזה.

אבל בכל יום אתה יכול להיות יותר טוב ממה שהיית יום לפני.

ככה אתה יכול להגיע לרמה מאוד מאוד גבוהה. 

אז השאלה האם אפשר ללמוד את זה?

כל אחד יכול להצליח בעסקים?

כמובן שכן, אף אחד לא נולד איש מכירות ואף אחד לא נולד איש שיווק.

אנשים לומדים את זה, אנשים מתפתחים וככה הם הופכים.

אז האם השאלה שהאם כל אחד יכול ללמוד את זה? אני חושב שכן.

פשוט צריך את הכלים הנכונים. 

צבי: טוב, רועי, בוא ניכנס רגע אחד לקצת שאלות. 

רועי: יאללה.

למה חשוב לשים לב בעסקים?

צבי: מי המנטור האהוב עליך? ממי אתה לומד הכי הרבה?

רועי: וואו, איזה שאלה, שאלה שמאוד קשה לי לענות עליה כי למען האמת אין, אני לומד מכולם.

אני, אם תשים לב נגיד לאחרונה יש איזה כמה דברים שאני מתמקד בהם.

אז אני פשוט יכול לשים בקבוצות בפייסבוק ולקבל המון גישות.

לפעמים אני יודע את התשובה ואני רוצה חיזוק, לפעמים אני רוצה לשמוע עוד דעות. 

אני, אין איזה מנטור שאני יכול להגיד שמע.

ההוא הרשים אותי.

היו הרבה אנשים שאני יכול להגיד לך שבד"כ מה שקרה לי שזה מצחיק.

זה שיש איזה מנטור מסוים, וזה קרה לי הרבה פעמים ולכן אני כבר לא מחפש את זה.

שהיה לי הרבה פעמים שמצאתי איזה מנטור שבאמת אתה מכיר מישהו.

אתה מגלה איזה מישהו ופתאום אתה מתחיל לצלול לכל החומרים שלו.

שאתה פתאום מגלה חומר טוב, חומר טוב, חומר טוב.

ואז הוא מתחיל לדבר שטויות ואתה מתבאס עליו רצח, 

אז זה קרה לי כל כך הרבה פעמים שפשוט אני מעדיף לקחת בנאדם מסוים.

לשאוב ממנו את כל מה שרלוונטי עבורי, ולצערי בשפה הכי פשוטה לזרוק אותו הצידה ולהמשיך לדבר הבא.

צבי: קודם כל אני מסכים עם הגישה שלך.

מהי הגישה הנכונה לעסקים?

אתה יודע, אני גם כן יש לי נטייה שכשאני נופל על מישהו שאני אוהב.

אז אני באמת מחפש אותו כל הזמן, שומע כל פודקאסט אפשרי שלו, כל תכנית ביוטיוב.

הרצאה, חומרים, רואה אותו ברשתות, והרבה פעמים, שאני מדבר על ישראלים לפחות.

אז אין להם הרבה, כאילו אני אומר את האמת.

גם כאלה שאני מאוד מאוד אוהב, שבאמת וואו, עשו קריירה מפוארת.

אבל משום מה אתה נתקל באיזה 20 פודקאסטים שהם מתארחים בהם.

ובכל ה-20 הם מספרים את אותו סיפור.

את אותם קורות חיים, את אותן דוגמאות, לפעמים זה כיף.

וזה מעניין כי הם משנים קצת פה ושם ולפעמים כאילו מיציתי אחרי פעם אחת.

אז למה אתה סוחב אותי עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם? כאילו תגוון.

רועי: תביא דברים חדשים.

תביא סיפורים, תביא דוגמאות, זה משהו שבסופו של דבר ברגע ש-, זה מצחיק.

כי יש את האנשים האלה שהם מוכרים לך את הסיפור ואת המשהו שהם בנו שהוא סופר מוצלח ומדהים.

ויש אנשים שמוכרים גישה.

מה זה למכור גישה?

אני משתדל למכור גישה.

זאת אומרת שגם לפודקאסט הזה או בכל מקום שאני מתארח, אפילו את הפודקאסט שלי.

אני לצורך העניין אין לי שום דבר כתוב, אני אף פעם גם שאני מלמד אני לא עובד עם מצגות.

אני לא עובד עם שום דבר מוכן שאפילו נותן לי תבנית. 

המטרה שלי היא למכור את הגישה שלי.

זאת אומרת הרבה אנשים באים אליי ואומרים לי גם, אתה יודע, חלק מהשיעורים, ללמוד אצלי זה דבר מאוד קשה.

כי אני לא בא לבנאדם ואני אומר לו אוקיי.

לפעמים יש את האנשים שנגיד זה קורה לי אחד ל-5, 6, 7 תלמידים.

שהוא אומר לי תקשיב, אבל תגיד לי איפה ללחוץ פה, אני אומר לו לא.

אני לא אגיד לך איפה ללחוץ פה.

אתה תלמד את זה כי אתה תלמד פה גישה.

אני לא אביא לך את הדג, אני יודע איפה ללחוץ.

אתה תלמד כי היום הכפתור פה מחר הכפתור שם, ככה אני אוציא אותך אלוף. 

אז זאת אומרת שהגישה שלי.

היא ללמד, אבל ללמד גישה, ללמד דרך, אני לא בא ללמד אותך את הסיפור או אוקיי.

זה נכון כאן לעכשיו ותתמודד.

כי הדברים משתנים.

עכשיו ברגע שאתה יודע שיווק על בוריו ואתה יודע מכירות טוב.

אתה יודע להבין את האנשים ומה הם חושבים, אתה מנצח. 

כל שאר הכלים זה שטות אחת גמורה.

ובסוף אנחנו צריכים להתאים אותם או ללחוץ על כמה כפתורים.

או לשים משהו על שלט חוצות כדי שזה יקרה.

אבל המסר והחשיבה והאסטרטגיה, זה הדברים שבסופו של דבר מביאים את התוצאות באמת.

אז אני בגישה שלי אני אומר תבוא נקי.

תמכור את מה שאתה מאמין בו.

תמכור את מה שהוא הדעה שלך ותלמד.

לפעמים הדעה שלך טיפה תשתנה לפה, לפעמים לשם, וזה משהו שהוא בסדר והוא מקובל.

צבי שמש: על איזה מנטור אתה ממליץ?

צבי: אז שורה תחתונה אין לנו מנטור להוציא ממך, אין לנו איזה שם עסיסי.

רועי: לא, לצערי לא.

אתה יודע.

היה לי תקופה, אני מדבר איתך לפני כמה שנים טובות, אפילו הרבה שנים.

שהייתי מאוד אוהב את סיימון סינק ואחרי זה הוא התחיל לדבר שטויות.

כאילו הבנאדם נדפק.

אז אני אומר כאילו מאוד אהבתי את הגישה שלו בהתחלה.

היום אני לא יכול לשמוע שום דבר שלו.

מצטער, כל הטוני רובינס, גארט קרדון, אני לא אוהב אותם בכלל, אני,

צבי: למה לא?

רועי: לא יודע, כל הגארי-וי אני מרגיש שאני שומע אותם.

אני מרגיש שאני שומע בלה-בלה-בלה-בלה.

כאילו שומע המון מילים, מצטער על הביטוי,.

כי הרבה אוהבים אותם, ריקים מתוכן.

הם לא מביאים שום דבר חדשני בעיני, הם פשוט מציגים דברים כל כך obvious. 

אני מחפש אנשים שהם פורצי גבולות בד"כ.

כאלה שהם פשוט לוקחים.

אתה יודע, איזה אסימון כזה גדול ועושים לך איזה "פה-פם" בראש כזה.

אני מחפש דברים כאלה.

ולצערי מאוד מאוד קשה למצוא אותם.

אתה מוצא הרבה אנשים שיש להם תוכן טוב והם מעבירים אותה בצורה טובה וכיף לזה שיש מה שנקרא אסימון שנפל.

איך לקום אחרי שנופלים?

אבל מישהו משקשק אותו למטה.

כדי שהוא, תגיד אוקיי.

אני יודע את זה אבל הנה הוא הזכיר לי את זה, זה נחמד. המוח שלנו עובד גם בצורה כזאת. 

אבל אני מחפש.

בגלל זה כרגע אני קשה להוציא ממני מנטור.

כי אני מחפש מישהו שיפיל לי אסימון כזה גדול.

והאמת היא שזה לא קרה לי, לצערי, הרבה זמן.

יש המון אנשים שאני אוהב אותם גם בישראל.

אני מת על אליאב אללוף, אני חושב שהוא באמת אחד האנשים הכישרוניים בתחום.

אבל אני באמת לומד מכולם.

כאילו אני יכול להגיד לך גם מאנשים שאמרתי שאני פחות אוהב.

אם הם יביאו איזה משהו טוב זה יפתח לי אופקים אז אני אלמד.

אני לומד מכולם. אפילו מתלמידים שלי ואפילו מג'וניורים ומכולם, מכולם, מכולם. 

צבי: הבנתי, אוקיי.

תראה, אני חייב להגיד שאני מסכים עם מה שאמרת, הרבה מאוד מנטורים שאני עוקב אחריהם.

יש אחד בארץ שאני לא אגיד את שמו.

אני בהתחלה ששמעתי עליו התחלתי לעקוב אחריו ואז הבנתי שכנראה שיש לו את הידע וכנראה שהוא לא רוצה באמת לספק את הידע.

הוא מחפש להעלות סרטונים כדי שאנשים יזכרו את השם שלו ומתישהו כנראה גם יקנו ממנו, שזה אחלה אסטרטגיה.

אין עם זה בעיה.

אבל קשה לי לבוא ולאמוד עד כמה אני מעריך אותו כמנטור.

למה כל אחד צריך מנטור?

כי באמת כשחרשתי על הסרטונים שלו לא יצאתי עם פיסת מידע רלוונטית מעשית.

אבל כן טוני רובינס מנטור שאני מאוד אוהב.

רועי: תראה, יש לו את האנרגיה, יש לו את הכריזמה, 

צבי: אבל הוא לא בא ללמד אותך עסקים, בוא נגיד ככה.

אם אתה מחפש מנטור של עסקים, הוא מעולה, אבל זה לא.

רועי: לא רק עסקים, לא רק עסקים, נגיד דיברנו על זה, לפני זה.

אני מתעסק במוסיקה, אני אוהב מוסיקה, אז אני יכול לראות אותו רגע איך עושים משהו בסינטיסייזר, אוקיי?

אז אני אומר אם הבנאדם יש לו איזה גישה מגניבה.

שהוא הראה לי משהו שאני לא יודע, מפיל לי איזה אסימון.

אני אומר בואנה, אני מתי עליך אחי, אני אוהב אותך, 

אבל אם בנאדם אומר לי איזה משהו שכולם יודעים רק בשביל שיהיה עוד סרטון ועוד איזה תוכן.

כאילו בחיאת, תשחרר אותי, כאילו חוץ מלקחת לי זמן לא עשית לי פה כלום.

אז אתה יכול להיות עם העריכה הכי מגניבה ואתה יכול להיות הכי מגניב.

ושיהיה לך הרבה עוקבים וזה סבבה והכל טוב ויפה, פחות בשבילי. 

מה היה הבית ספר הכי גדול שלך?

צבי: הבנתי, אוקיי, בסדר גמור.

בסופו של דבר כל אחד באמת מי שהוא יותר מתחבר אליו.

אז בוא ניקח את זה לכיוון אחר, מה היה הבי"ס הכי גדול בחיים שלך?

רועי: וואו, גם שאלה מאוד מאוד טובה.

אני באמת חושב שבמהלך הקריירה שלי כל דבר באמת בנה את מה שעשיתי.

אבל אני יכול להגיד שחיי הלילה הם באמת היו המכלול של הכל.

זאת אומרת שבאותה תקופה, אפילו שהתחלתי, עוד לפני שהייתי בעלים של פאב וכאלה.

הייתי ברמן ויחצן, זאת אומרת שבתור ברמן למדתי מאוד מכירות ומאוד פסיכולוגיה צרכנית.

ובתור יחצן למדתי איך להביא את האנשים בעצם לעמדת המכירה מה שנקרא.

והשילוב בין השניים נתן לי המון המון כלים שאפילו אני משתמש בהם עד היום, 

זאת אומרת שהייתי ברמן מאוד טוב ומעבר לשירות ולדברים שידעתי לתת.

הייתי גם איש מכירות טוב בתור ברמן.

זאת אומרת גם כשהייתי אחרי זה במסעדה מאוד יוקרתית.

האם הצלחה בעסקים היא דבר מדבק?

שעבדתי שם, היה לנו משחק כזה שהיינו רואים שולחן מתקרב לבר ופשוט היינו מקלידים את ההזמנה שהולכת להיות להם עוד לפני שהם ישבו.

כי פשוט ידענו מה אנחנו הולכים למכור להם.

וברגע שאתה יודע לשכנע ואתה יודע לזהות מה הם הולכים להזמין ואתה הולך לייצר להם את החוויה.

בסופו של דבר אתה מנצח גם עם הלקוחות שקיבלו משהו רענן.

והם לא הגיעו עם איזה משהו סגור והם הלכו איתך עם החוויה שלך עד הסוף.

גם עשית את המכירות כמו שצריך וכולם מנצחים בסופו של דבר במקרה שכזה. 

ושאתה יודע גם להביא את הבנאדם לאירוח החוויתי וגם לתת לו חוויה מלאה.

בסופו של דבר אתה לומד כל כך הרבה על הרבה אנשים.

מה לומדים בבית ספר לעסקים?

כי בסופו של דבר חיי הלילה ועולם המסעדנות זה משהו שכמעט כל קהל נפגש איתם בתצורה כזאת או אחרת.

אז אתה באמת לומד המון על אנשים.

אתה פוגש אותם במה שנקרא ברגעים הכי יפים של החיים, וזה היה בי"ס נהדר.

בנוסף לזה, המסעדות והברים היו שייכים לאיש עסקים מאוד מאוד מצליח.

וגם ללמוד שם גישות ולראות איך עסק גדול כזה מתפתח וגודל וזה היה בי"ס נהדר.

האם בית ספר ילמד אותנו להצליח בעסקים?

צבי: אוקיי. שמע, אני חייב להגיד שאני פעם אמרתי את זה בחברת כמה אנשי עסקים.

וחלקם קצת הסתכלו עליי מוזר.

אבל אני חושב שמי שבא מחיי לילה.

כמובן מי שהיה טוב בחיי לילה.

הוא יכול להיות בנאדם מדהים לדרך ומישהו שאני מאוד רוצה לעבוד איתו.

וברמה שאמרתי אני רוצה לגייס סביבי אנשים שבאו מחיי הלילה, 

כאחד שחווה את זה כל כך הרבה שנים.

את המלצרות ואת העבודה על הבר וכאלה, אתה שם לב למן מוסר כזה, למן שיטות שאנשים מפתחים.

למן יצירתיות כזאת חדשה.

לאופי מסוים שנבנה שם.

ברגעים המאוד קשים האלה ובדברים שאנשים עוברים שם.

עוד פעם, אני מדבר מתוך ההשקפה שלי ממה שאני ראיתי, 

ובאמת באמת אגב, כל מלצר שעבד והיה, אתה יודע, מהבולטים.

האלה שאתה זוכר אותם.

היום הוא עושה משהו גדול, אם זה עסק שהוא פתח, אם זה מיזם שהוא הקים.

אז זה משהו מאוד גדול שהוא עושה.

כי אני חושב שזה, לפחות גם אני מרגיש את זה על עצמי.

זה משהו שבונה אותך איפשהו, אנשים לא תמיד שמים לב לזה.

אבל זה משהו שבונה אצלך משהו כזה שיכול מאוד להתחבר אח"כ לדרך שאנחנו הולכים בה היום.

רועי: אני מסכים עם זה.

אני חושב שבסופו של דבר התפקיד של מלצר,.

של ברמן ושל התפקידים האלה זה מעבר לרק להיות איש מכירות, זה להיות איש מכירות.

זה לתת חוויה, זה לתת שרות.

חוויה לפני הכול…

יש בתפקיד הזה כל כך הרבה דברים ביחד.

זה תפקיד שהוא מאוד קשה ואנשים שמצליחים מה שנקרא לצלוח את הדרך שם בצורה טובה.

הם אנשים מאוד מוצלחים.

למרות שזה כאילו אתה יודע, בתכלס נחשב תפקיד שהוא בתחתית מה שנקרא שרשרת המזון. 

אבל עדיין, זה בי"ס, זה אחלה בי"ס שבעולם.

וכל בי"ס וכל מה שלומדים בסוף זה מאוד מאוד גדול.

אז אני אומר זה נגיד דוגמה אחת של נקודה שהייתה, אחרי זה, אתה יודע, להיות בעלים של פאב.

אומרים, אתה יודע, התחומים הכי קשים שיש בישראל או בכלל בעולם זה תחום המסעדנות, הפאבים.

זה תחומים ברמת סיכון מאוד גבוהה.

צריך להתמודד עם המון קשיים שם וזה משהו שהוא גם מלמד.

אתה יודע, כל דבר שאתה עושה במהלך הקריירה שלך, את לוקח משם המון המון דברים. 

אז אני כאילו אומר גם בתכנית הכשרה שלי שעכשיו בניתי אותה והכל.

בגלל הניסיון שלי בעולמות הפיזיים.

יתרונות של לקבל עזרה בעסקים ממומחים

גם בעסקים וגם בתור, אתה יודע, מישהו שבתחתית שרשרת המזון וגם מישהו שהתעסק היום הרבה בדיגיטל והמון דברים חדשים.

אני אומר בסוף לקחת את כל הדבר הזה ולהפוך אנשים ליזמים ובעלי עסקים שיודעים לקדם את העסקים שלהם.

בצורה מדהימה או לקחת אנשים ולפתוח איתם.

ממש, תהליך של לפתוח איתם את העסק שלהם, אחרי כבר, זה סיפוק משוגע. 

צבי: אני מסכים איתך. בוא נתקיל אותך קצת.

רועי: דבר אליי.

צבי: אם לכסף לא הייתה חשיבות בעולם, מה היית בוחר לעשות למחייתך?

רועי: מוסיקאי.

צבי: וואלה.

רועי:חד משמעית. 

צבי שמש: מה עוד חשוב לדעת על עסקים?

צבי:חד משמעית. איזה סגנון מוסיקה?

רועי:מוסיקה הזויה שרק אני אוהב. 

צבי: (צוחק) אז תשלח לי אח"כ, שלח לי אח"כ משהו קטן שהכנת.

רועי: זה בדיוק הבעיה, קודם כל אני אשלח לך, יש כמה דברים, אבל הם, אתה יודע, זה פיסות כאלה מוזרות.

חלק זה פתאום יכול להיות איזה קטע טכנו כזה.

זה יכול להיות פתאום איזה צ'יל אאוט הזיה.

זה יכול להיות סתם שאני אפתח איזה סקיצה בשביל הכיף.

אבל יש בתהליך הזה משהו שהוא מאוד כיפי, ואני אוהב לשמור עליו ככה. 

היה לי, כאילו שהייתי בן 16 הוצאתי טרקים בחברות תקליטים והופעות וכל הדברים האלה.

היה לי את הדבר הזה, והגעתי למסקנה שאני כל כך אוהב את זה שברגע שאתה נכנס מה שנקרא לתעשייה.

זה באמת תעשיה, ואז אתה פחות יוצר אומנות אלא אתה יוצר דברים כדי למכור.

כדי לעשות ביזנס, ותמיד היה לי בראש האם אני רוצה להפוך את זה לביזנס?

או שאני כל כך אוהב את זה שבא לי לשמור את זה כתחביב? 

והגעתי למסקנה שאני רוצה לשמור על זה כתחביב, כאילו ברמה כזאת.

אז אני לא באמת חושב, כאילו אם אתה שואל אותי האם זה חלום שלי להיות על במות גדולות ודברים כאלה, ממש לא.

להיות בתודעה רגועה

פשוט להיות ביצירה ובכיף ובמיינד-סט של יצירה ושל רוגע.

שהוא לא מבוסס על יעדים ומכירות וכל הדבר הזה.

זה היה יכול להיות משהו נחמד.

בעולם קפיטליסטי עם מטרות ויעדים זה קצת מה שנקרא הולך לצד לפעמים. 

צבי: הבנתי, כן, מכיר את זה לצערי הרב.

אוקיי, אז קודם כל אני אשמח שתשלח לי קטע קטן.

ואני אכניס את זה לסוף הפרק, תגידו לי גם כן מה אתם חושבים, כל  מי שמאזין.

אוקיי, בוא נשאל ככה, יש איזושהי נפילה חזקה שהייתה לך בעסק?

למה חשוב לחשוב בגדול?

שאתה זוכר אותה, משהו מאוד גדול שאתה יכול לשתף אותנו כמובן כדי ללמוד מזה?

רועי: בעסקים שונים שהיו לי כמובן, מלא.

בעסק שיש לי עכשיו, בחברה שיש לי עכשיו, לשמחתי קצת פחות.

יש עליות, יש ירידות, אבל בסה"כ הכללי אני מאוד מרוצה מהמספרים ומה שאני עושה.

אני חושב שזה גרנדיוזי ויותר ממכובד.

אבל בעסקים אחרים כמובן, אתה יודע, יש תקופות שאתה בפאב שלא לקחנו דיבידנד.

שנה, או גם המשכורות לא לקחנו יותר מידי גבוהות.

ובדיוק מתי שאתה צריך לקחת איזה דיבידנד נחמד.

פתאום המזגן מחליט ללכת לעולמו וקורים המון מה שנקרא shit happens.

והיה לי גם תהליך של פשיטת רגל.

שעשיתי עם זה גם בפודקאסט שלי עשיתי לזה פרק וגם התארחתי אצל טוליק שסיפרתי על זה.

אז אני אומר.

למה חשוב לדעת שלכל אחד יש נפילות?

לכל אחד יש נפילות.

השאלה איך אנחנו קמים משם ומה אנחנו הולכים לעשות כדי לשפר ולתקן את זה. 

צבי: אז איך קמים משם?

בוא, תשווק לנו את האיך קמים משם.

כי אני אומר לעצמי.

אתה יודע, כל אחד כמובן והחוסן המנטלי שלו והגב הכלכלי שהוא מגיע ממנו והאופי שהוא בנה לעצמו.

אבל בסופו של דבר בא בעל עסק, השקיע את החיים שלו באיזה מקום, אוקיי? 

לא משנה אם זה מקום פיזי.

אם זה עסק שהוא פתח והשקיע על שיווק וכל מיני דברים כאלה, אוקיי?

השקיע את כל החיים שלו.

לקח את כל הסיכון שהוא רק יכול לקחת ואתה יודע.

כמו שאמר לי פעם חבר יקר, כל האנשים הכי מצליחים שאתה רואה בחיים שלך, פשטו פעם רגל. 

רועי: נכון.

צבי שמש: למה חשוב לדעת להימנע מנפילות?

צבי: החל ממאסק ובזוס וביל, לא יודע אם ביל גייטס ספציפית, אבל כל הכי גדולים מתישהו הייתה להם פשיטת רגל.

וזה מחיר שאנחנו צריכים לשלם כבעלי עסקים, אתה צריך לקחת בחשבון שיום אחד גם אתה יכול להיות שם.

אם אתה רוצה להצליח כמוהם אתה צריך לעבור את הדרך שלהם.

אבל וואלה, אתה יודע, לקחת בנאדם שפתאום בגיל 20 ומשהו.

אולי 30 ומשהו, בום, אתה יודע, סליחה שאני אומר, כן? זה לא באמת ככה, 

רועי: לא, זה באמת ככה.

צבי: אבל איפשהו, לא, אני אומר איפשהו מתרסקים לו החיים,

רועי: זה באמת ככה, החיים שלך מתרסקים אחי.

אני הייתי בגיל, זה היה לפני 5 שנים, הייתי בן 30 אחי, 31, לא זוכר, מתרסקים לך החיים אחי.

אחי, אתה מפסיד את כל מה שיש לך.

אני הפסדתי מיליון וחצי שקל, אין לך כלום, אתה מתחיל מאפס, אתה מבין?

צבי: ממינוס, כי אנשים כבר לא סומכים עליך, אין לך בנקים, אין לך כרטיסי אשראי, אין לך צ'קים.

רועי: אין לך כלום.

יש לך כרטיס דיירקט במקרה הטוב.

איך הכי נכון להתמודד עם נפילה עסקית?

אסור לך לצאת מהארץ, מסתכלים עליך כולם כ-, שאני הלכתי לפתוח חשבון.

בוא נהיה זה, אין לי עדיין כרטיס אשראי, כן?

יש לי כרטיס דיירקט, עדיין לא מביאים לי כרטיס אשראי, שתבין.

צבי:כן, זה 7 שנים קדימה, בהחלט.

רועי :לא, אחרי שנתיים אתה כבר מקבל הכל, כן?

אבל יתנו לך דוגמה, זה מצחיק שיתנו כרטיס אשראי לאנשים שנגיד בעובר ושב אין אפילו עשירית ממה שלי יש.

זה בדיחה, אבל זה משהו שאתה לפעמים נכנס לבנק.

שהלכתי לפתוח את החשבון בנק הראשון שלי אחרי הפשיטת רגל.

מסתכלים עליך כפושע.

מסתכלים עליך כמישהו שלא סומכים עליו.

וזה הרגשה לא נעימה.

אין מה לעשות, אתה פשוט צריך לבנות את עצמך מחדש ולהגיד fuck them.

אני יודע מה אני שווה, אני יודע מה אני יכול לעשות, ומשם ללכת. 

עכשיו שהייתי יותר צעיר הייתי הרבה יותר אמיץ.

היום יש לך כבר אחריות, יש משפחה, יש ילדים.

אתה צריך להיות בצורה כזאת וזה גם משהו שאני היום מייעץ לאנשים.

זאת אומרת שהיועץ גם שהייתי לפני נגיד 5-6 שנים.

איך יועץ משתנה במשך השנים?

הוא לא היועץ שאני היום, אני היום הרבה יותר מתון, אני יותר מסתכל קדימה.

אני עם היזמים שלי, הם יכולים להיות הכי רעבים בעולם.

אני מאוד מאוד ינחית אותם על הקרקע כי אני יחשוב בשבילם גם על הסיכונים.

כי אני יודע מה זה להיות שם ואני.

כמו שאני לא ירצה להיות שם בעצמי שוב אני גם לא ארצה שהיזמים שלי יהיו שם. 

אז לפעמים אנחנו ניקח סיכונים.

אבל הם יהיו מאוד מאוד מושכלים והם גם יהיו ברי תיקון.

הצלחה בין רגע או לקחת איזה הלוואה גדולה או לעשות איזה מעשה כזה זה גרוע.

אני מסתכל באחת הקבוצות.

ראיתי קפצו לי הרבה פוסטים על הדבר הזה.

אנשים אומרים תעשה ניכיון תשלומים, תעשה ניכיון תשלומים, בואנה, זה נזק, מי עושה ניכיון תשלומים? 

משלמים על זה איזה 10 אחוז.

אנשים נגזרים.

למה חשוב להגיע למצב של רווחיות?

עכשיו אנשים לא יודעים להגיע בכלל למצב של רווחיות והם עושים ניכיון תשלומים.

ומכניסים את עצמם לאיזה ברוך שכל העולם מרוויח חוץ מהם.

ואנשים מדברים פה על איזה מחזורים מפוצצים, נהיה איזה דיבור כזה בכל הקבוצות והכל.

אני עושה 100k , אני עושה 200k, אני עושה, מה זה משנה?

משנה זה כמה אתה מרוויח, ובסוף , הרמת סיכון, ככל שאתה מרוויח יותר ויש לך יותר הוצאות.

אתה ברמת סיכון יותר גבוהה. 

אנשים כאלה.

על חודשיים לא טובים נכנסים לבור של 300 אלף שקל, 400 אלף שקל.

אז מצד אחד צריך לשחק וצריך להיות אמיץ וצריך לדעת לעשות את זה.

שזה נפלא, מצד שני צריך להיות עם רגליים על הקרקע וצריך לדעת לעשות מהלכים.

שהם הגיוניים ולא לקפוץ מעל הפופיק.

אף אחד לא בנה אימפריה ביום אחד ולא ביומיים.

זה צריך להבין שזה תהליך, צריך לעשעות את זה בצורה נכונה ונבונה כדי להימנע מדברים לא נעימים. 

צבי: בדיוק, מסכים איתך.

צבי שמש: מה ההצלחה הכי גדולה שהייתה לך עד היום?

אז בוא ניקח את זה הפוך, מה ההצלחה הכי גדולה שיש לך עד היום, משהו שאתה באמת מתגאה בו.

רועי: תראה, התכניות הכשרה שלי זה משהו שבאמת הכי, זה גאווה שאני לא יכול להסביר אותה במילים.

כי אני רואה את הדברים שאני מגיע עם בעלי עסקים שאני מלווה אותם.

וזה פשוט כאילו, אני מתבאס לפרסם את זה כאילו יותר מידי.

כי אני מרגיש כמו, הרבה אנשים שמפרסמים את הנושא של הנה, ההוא מכר ככה.

וההוא עשה מחזור כזה וכאילו אני מרגיש כאילו אני הולך להיות עוד אחד מיני רבים.

ואני לא רוצה להגיע למצב הזה.

כי בטח כמו שכולם שמים לב זה כאילו.

אני תמיד אמרתי כולם עושים לבן אני אעשה שחור, אז אני פחות אוהב לעשות כמו כולם, 

אבל באמת שאני מסתכל על תוצאות אמיתיות של אנשים שאני מלווה אותם.

שאני אומר תוצאות אמיתיות זה לא מעניין אותי מה המחזור שלהם.

אלא מעניין אותי כמה כסף הם לוקחים הביתה.

אני פשוט מסתכל על זה ומתמוגג, זה משהו שהוא מטורף.

שאתה מצליח לקחת בנאדם ולשפר לו את היכולות שלו ולשפר לו את העסק שלו.

את הפרנסה שלו, את האיכות חיים שלו, זה מדהים. 

צבי: לגמרי.

בוא ננסה לתת איזשהו טיפ מאד מאוד חזק.

אם אנחנו כבר מדברים על איך אנחנו משפרים לאנשים את העסק ואת החיים.

בא אליך לקוח רנדומלי, אני אומר בכוונה, כן?

לא נכנס לנישה כי אני מתייחס עכשיו למאזינים, לא יודע מי הם.

כל אחד והתחום שלו.

טיפ קטן איך אני מוכר הכי טוב שיכול להיות דרך שיווק.

רועי: להיות אמיתי ולהגיד את האמת.

אני לצורך העניין, שאני נפגש עם הלקוחות אני קודם כל בודק את טיב המוצר שלהם.

עכשיו אני בנאדם מאוד מאוד אמיתי עם הלקוחות שלי.

ואני מאוד מאוד אוהב לעבוד עם עסקים שאני יודע שהמוצר שלהם חבל על הזמן. 

עכשיו אני גם שואף ורוצה את זה לעצמי וגם אני דורש את זה מהלקוחות של.

למה חשוב לדעת מה הלקוח שלך עושה?

וברגע שאתה יודע שמה שאתה עושה הוא ליגת על.

מאוד מאוד כיף לך ונכון לך להוציא את זה החוצה.

וברגע שזה יקרה בצורה מאוד נכונה וזה יעבור החוצה בצורה מושלמת, אנשים ייסגר להם מעגל של חוויה. 

אני יכול לתת לך דוגמה שהיא מאוד טובה לשאלה הזאת אבל דוגמה נגדית קיצונית.

היה לי איזה מסעדה שליוויתי אותה ועשיתי להם דברים באמת מדהימים.

כאילו אירועים הכי מפוצצים ודברים באמת קיצוניים והצלחות משוגעות מבחינה שיווקית.

אבל אני שמתי לב למשהו, אנחנו עושים אירוע גרנדיוזי.

משווק ברמה גבוהה, ההצלחה של האירוע סנסציונית.

אחרי כל אירוע המסעדה מתחילה לדהור למטה בצורה הרבה יותר חדה. 

עכשיו עשינו איזה שלושה אירועים כאלה.

ואני על הכובע של הפרסום, אני לא כובע של שיווק.

אני לא כובע של יועץ עסקי, ואני כאילו מחזיק את הראש ואני אומר בואנה, איך זה יכול להיות?

הלכתי לפגישה עם בעל המסעדה בתוך המסעדה ויצא לך לראות את "מהפכה במטבח" עם אסף גרניט?

צבי: כן, בוודאי.

איך לסרב ללקוח?

רועי: אז אותם הסיטואציות, כאילו אתה מגיע, התפריט שלו יושב על השולחן.

אתה מנסה לפתוח את התפריט הוא מתהפך לצד השני מרוב שהדפים דביקים.

דלת שנשברה באמצע המסעדה שעונה על הקיר.

כאילו, מלצרים, מרוב שהתחלופה של המלצרים מאוד גבוהה, מלצרית של יום אחד עושה חפיפה למלצרית חדשה.

כאילו איפה שאתה לא יכול לחשוב על טעות, הייתה שם. 

עכשיו אתה יודע, אני כאילו מגיע ואומר כזה אה-הם, אני מבין מה קורה פה.

כל מי שמגיע מקבל חוויה חרא.

מספר לכולם שהייתה חוויה חרא.

אני רק פוגע לו יותר במוצר.

עכשיו תמיד יש משפט שאני אומר אותו, שיווק טוב הורס מוצר חרא הרבה יותר מהר. למה?

אתה מספר שיש פה מוצר חרא להרבה יותר אנשים, כל האנשים אומרים שזה חרא ולא באים. 

אז זה משהו שקודם כל צריך להבין ולהגיע לטופ האפשרי עם המוצר, לאותו רגע.

ותמיד לקחת ולשפר ולא לנוח, מי שנח, מי שמה שנקרא עוצר, אז הוא מתדרדר אחורה.

אז שעשית והיית מוצר טוב בעבר, לא אומר שאתה תהיה מוצר טוב בעתיד ותמיד צריך לשמר את זה.

צבי: אני במשפט אחד שמישהו אמר.

בקשר בדיוק למה שאמרת הרגע על השיווק למסעדה שהיא חרא.

שהוא אמר במדינת ישראל הכי קל להצליח בעולם, אבל גם הכי קל להתרסק.

בגלל שאנחנו כל כך קטנים וכל כך כל אחד מכיר פה את האחר.

אז אם אתה כל כך טוב, כולם יודעים שאתה טוב, אם אתה כל כך גרוע, כולם גם יודעים שאתה גרוע. 

רועי: נכון.

עולם העסקים בישראל הוא עולם קטן

צבי: ואז זה בדיוק לכאן או לכאן.

רועי: נכון, למרות שתדע לך גם, לפעמים אני חושב ככה ולפעמים.

ואני רואה אנשים שכאילו אני יודע ש-אה.

ואז אני רואה כאילו, עדיין כאילו אנשים נופלים שם בשרשרת.

כאילו זה, ואתה יודע, הביקורות הרעות מככבות, ובוא נגיד שלא חסר סממנים שאומרים לך don't, אבל,

צבי: אני אגיד לך למה זה לפי דעתי.

רועי: כאילו אומרים פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.

צבי: אני חושב ש-, אם אני מנסה לנתח למה זה קורה.

תראה, היה לי מתאמן אחד, לקוח שהפסקנו את הליווי בגלל דברים כאלה ואחרים.

אבל שהוא לקח זכיינות של איזשהו קורס ידוע בארץ, נראה לי שאתה מכיר אותו, נכון?

הפניתי אותו אליך, דוגמה קלאסית של איזה בנאדם ש-,

רועי: זה בדיוק המקרה דרך אגב.

צבי:בדיוק, זה בדיוק המקרה, נכון, שכחתי שאתה מכיר אותו גם כן, אז אנחנו לא נחשוף את שמו מן הסתם.

אבל זה בדיוק המקרה שבנאדם שלוקח עסק, שאין לו שום מושג בו.

שהוא עושה את כל הטעויות האפשריות בדרך.

ומיום ליום הוא רואה את הנפילה שלו מתקרבת והוא ממשיך בדיוק באותה דרך.

פשוט לא משנה שום דבר.

לא עושה שום דבר שיטיב, אני כשאני עבדתי איתו נתתי לו הרבה מאוד.

אתה יודע, טיפים ורעיונות איך כן לשפר ומה כן לעשות אחרת.

וזה עבר על ידו כזה.

עד שהוא הגיע למצב שהוא אומר לי תשמע צבי.

למה חשוב לדעת לשחרר?

יש לי את הכסף הזה שכבר אני מתכנן להשקיע, ברגע שהוא ייגמר, אם זה לא יצליח אז אני פורש.

אז נפרדנו כידידים פשוט.

ובאמת אנשים, אתה יודע, אם מסתכלים על זה ברמה של אני הוצאתי פה כבר איזה 200 אלף שקל.

אז יאללה, אז תן לי רק להחזיר את ה-200 שלי ואני סוגר את הבסטה.

לא מעניין אותי כלום.

העיקר לא לצאת פה בהפסד.

אבל הם לא מבינים שאתה לא יכול ככה לסגור את הבסטה.

כי אתה תמיד תהיה לך עוד הוצאה וההכנסה לא מספיק טובה כי אתה לא מספיק טוב, אז כן, זה מן גלגל כזה.

רועי: זה לא רק קשור למכירות.

זה קשור בדיוק לפרודקט.

הפרודקט שהוא מנסה למכור שם הוא פרודקט שהפנים הם לא שלו.

שכלום לא, כאילו אין שם, כאילו זה יהיה מאוד מאוד קשה, בוא נגיד ככה.

צבי: נכון.

רועי: על גבול ה-, מצטער להגיד, כאילו לא יודע, אני לא אוהב להגיד בלתי אפשרי.

אבל אני לא יודע עד כמה המהלך הזה יצליח, בטוח לא בזמן קצר, וזה קטסטרופה. 

צבי: נכון.

רועי: זה הרבה אנשים לא מבינים.

הרבה אנשים בעלי עסקים, בתור עכשיו אני אהיה עם הכובע של משרד פרסום.

והם באים אליך והם חושבים שזה שאתה עושה להם פרסום עכשיו ב-2,000 או ב-3,000 שקל ממומן שאתה משקיע בפייסבוק.

הם הולכים להיות אימפריה.

הם חושבים שפה זה יקום וייפול.

טיפים מאחד שיודע

זה כאילו אתה המשיח שתיקח את העסק שלהם ו-.

הם לא מבינים שזה פשוט לקחת את כל מה שקיים בעסק לטובה ולרעה ולהציג אותו מול כולם. 

עכשיו אם זה לטובה, סלמטק, זה יעבוד, אם זה לרעה, אנחנו רק נפגע בכם.

וזה הרבה אנשים לא מבינים.

ובגלל זה, אני לא יודע אם יצא לך לראות או לא יצא לך לראות.

יצא לי לשאול באחת הקבוצות, אפילו בכמה קבוצות, האם משווק טוב צריך לדעת עסקים.

ובאמת נהיה על זה דיון מאוד מאוד גדול ואפילו קיבלתי הודעות מפרטי.

שמע איזה שאלה ופה ושם, והדעה שלי שהוא חייב לדעת.

כי בסופו של דבר אם אתה לא מבין עסקים אתה יכול לקחת אנשים עם מוצר או שוק לא מתאים או דברים.

ולא תוכל לדעת את זה. 

עכשיו בסופו של דבר אנחנו רוצים, בתור אנשי מקצוע, גם אתה, גם אני, לעבוד עם אנשים שלא צריכים אותנו. זאת אומרת, מתי אתה תהיה האיש מכירות הכי טוב בעולם?

יגידו לך תקשיב.

יש פה, בוא ניקח איזה לא יודע, קורס, מאמן או איזה תכנית הכשרה של ביבי נתניהו.

שהוא מכשיר איך להיות בעל כריזמה ומצליח, ונותנים לך למכור את הקורס הזה. 

טיפים מאחד שהיה שם

כנראה שיהיה לך מאוד קל, אתה לא תצטרך להתאמץ יותר מידי.

אבל אם יתנו לך את הקורס של דורון כהן, אז כנראה יהיה לך יותר קשה.

בכללי, השאיפה שלנו היא לעבוד עם האנשים שכביכול לא צריכים אותנו.

אבל אנחנו כן רוצים לעבוד ולזהות את האנשים שכביכול לא צריכים אותנו.

אני אומר במירכאות ועושה מירכאות עם הידיים.

הם לא רואים את זה כי הם שומעים.

אבל הם כל כך טובים שאנחנו פשוט צריכים למצוא רק את הדרך להציג את זה שהם טובים.

כדי שאנשים יתחילו לקחת והגלגל הזה יתחיל להתגלגל. 

צבי: תראה, קודם כל אני מסכים עם מה שאתה אומר.

יחד עם זאת אני חייב אבל לתת פה סוגיה, דווקא מהניסיון שלי.

כי אני עבדתי עם שני מנטורים מאוד מאוד גדולים בארץ, שכמו שאתה אומר לא צריכים למכור אותם.

אחד זה אלון גל.

במיוחד גם מה שהוא עושה בשביל אנשים אז אתה.

אני לא מתייחס כרגע כל אחד מה שהוא חושב עליו זה עניינו.

אבל אתה יודע, במקצוע שלו, שהוא בא לעזור לאנשים כלכלית והכל.

אז מי שצריך אותו בכלל לא צריך שימכרו לו. 

יחד עם זאת, כשאני עבדתי בהשקה שלו.

על שיא מכירות

אז באמת זו הייתה השקה חזקה ביותר בארץ ושברתי שם שיא מכירות מטורף.

אבל כיסא על ידי ישב מישהו שעשה עשירית ממה שעשיתי.

כי אני חושב שכשאתה לא יודע לפצח גם את הפרסונה המאוד מאוד נמכרת הזאתי.

אתה יודע, כשאתה לא יודע לפצח את זה, אם זה בשיווק או אם זה, כרגע אני מדבר על מכירות, אוקיי? 

אז כאיש מכירות אם אתה לא יודע לפצח את הבנאדם שאתה עובד איתו.

לא חשוב כמה חזק הוא יהיה.

תביא את המנטורים בגדולים ביותר בעולם, אתה לא מבין את הקהל שלך.

אני לא אגיד שאיש מכירות חייב להבין בעסקים, כי הוא באמת לא חייב.

הוא צריך להבין במה שהוא עושה.

אבל כן תהיה לו קצת ראייה מרחבית.

כדי להבין את מי אתה מוכר, למי אתה מוכר, מה אתה מוכר באמת, איך אתה מוכר את זה,

רועי: זה בדיוק הסיבה שאתה מכרת פי 10 ממנו.

כי אתה הראייה שלך יותר רחבה.

אבל אני אשאל אותך שאלה אחרת בגלל שאמרת שהמוצר טוב, לא ניכנס לבנאדם.

האם הבנאדם שישב לידך, שמכר עשירית ממך, הצדיק את הכיסא שהוא יושב עליו?

צבי: לפי דעתי, ברור שלא, כי אם,

רועי: לא לפי דעתך. האם הוא הביא החזר השקעה חיובית לשכר שלו?

צבי: אה, הבנתי, הבנתי, מהבחינה הזאתי, היו הרבה שלא. 

רועי: היו הרבה שלא?

צבי שמש: האם הייתה החזרה להשקעה?

צבי: היו הרבה שלא.

אני אגיד לך למה, כי בשביל שזו תהיה השקה המצליחה ביותר בארץ.

צריך לשים סכומים מסוימים.

אתה יודע, אנחנו מדברים פה על סכומים.

אותה חברה השקיעה וואו, מאות אלפי שקלים, אפילו מיליוני שקלים.

אני מדבר איתך על עשרות אלפי לידים בחודש.

ווואלה, היו אנשים שסיימו את החודש שלהם עם 15, 20 מכירות.

רועי: שכמה עולה במספר בפער?

צבי: 6, 6.5. אז אני קשה לי להאמין,

רועי: הם בתור אנשי מכירות לוקחים 30, 40 אלף שקל?

צבי: לא, הם בתור,

רועי: הם לוקחים את האחוזים שלהם,

צבי: הם לוקחים את האחוזים שלהם, נכון, אבל תחשוב כמה הם לא מכרו, זאת אומרת יחס ההמרה שלהם לא מספיק טוב.

רועי: אני לא התכוונתי לזה, אני התכוונתי האם הם הצדיקו את הכיסא שלהם, מבחינה,

צבי: כאילו אם הם החזירו את המשכורת שלהם, זה מה שאתה שואל.

רועי: כן, כן. 

השורה התחתונה היא לא רק רווח

צבי: תראה, אני יכול להגיד לך ככה.

כמישהו שניהל את המוקד הזה באיזשהו שלב גם כן אגב, אני יכול להגיד לך שלא בטוח שהם החזירו.

כי כל ליד שמה הוא מאוד יקר.

ואם אתה מבזבז לי אלף לידים כדי למכור 20, כנראה שלא החזרת את ההשקעה שלך. זאת הכוונה שלי. 

וכמובן אם אתה מחשיב עכשיו את כל ההוצאות שיש לבעל העסק כדי שאתה תשב בכיסא שלך היום.

אז כנראה בוודאות שהיו כאלה שלא החזירו גם כן.

אבל היו אחרים שכיסו אותם ואני לא מתבייש, אני בחודש אחד הכנסתי להם מיליון שקל בהשקה הזאתי.

אז כנראה שכיסיתי.

יחד עם זאת, כשהיה מנטור אחר, שהוא גם כן מאוד גדול, אוקיי?

בוא ניקח, משה גלאמין, אוקיי? אני מת עליו, בחור מדהים, אגב, יצא לי להכיר והוא בחור מדהים.

רועי: עכשיו הוא בכותרות.

צבי: באמת?

מי בכותרות? ולמה כדאי להיות בכותרות?

רועי: אה, לא ראית את הקטע שלו? 

צבי: אני לא רואה טלוויזיה בארץ, אז אני לא יודע. 

רועי: יש עכשיו קטע, לא יודע אם לספר לך, אבל הוא ביקש בסלפי שלו באינסטגרם.

חברים, עשיתי תאונה עם האופנוע, תעבירו לי כסף בביט שאני אקנה טסלה (צוחק) משהו כזה.

צבי: מה אתה אומר, איזה הזיה.

רועי: אתה יודע, כל התכניות בידור.

וזה, סטטוסים, כאילו שאנשים אומרים להם חבר'ה.

אני רוצה להיפטר מהאופנוע אז בואו תעבירו לי כסף בביט שאני אקנה רכב יוקרה. אז זה קטע.

צבי: אני לא שמעתי על זה. 

רועי: זה קטע עכשיו.

צבי: כן, לגמרי.

מה באתי להגיד לך בקשר אליו, ששמה הייתה השקה שהיא גם כן מאוד חזקה.

אגב, גייסו יותר לידים.

אבל שמה הייתה טעות חזקה מאוד של השיווק דווקא.

סיכום או מה חשוב לדעת לפני שפותחים עסק?

שהם לא הבינו נכון את המצב, הם לא הבינו נכון את המצב וכל הלידים שהגיעו לא היו רלוונטיים.

אנשים שבכלל לא מבינים שהם הולכים לקנות משהו, לא רוצים לקנות משהו מהבנאדם. 

רועי: זה כבר טעות של השיווק, זה טעות של המסר, זאת טעות של הרבה דברים.

צבי: נכון, אז בגלל זה אני אומר שגם כשאתה עובד עם הבנאדם הכי גדול.

לא יודע, בתחומו כמובן, עם שם כל כך גדול, אם אתה לא מסתכל על הדברים נכון.

אין לך את האינטליגנציה הנכונה לעבוד עם זה, אז זה לא משנה עם מי אתה עובד. 

רועי: לא, זה ברור, זה ברור, אבל אין ספק שזה בסופו של דבר משהו שהוא עוזר.

ובגלל זה תמיד אומרים תבנה מותג, תהיה מוכר, תבנה לעצמך את השם.

כי בסוף השם שלך הולך לפניך.

אנשים תמיד קונים את המותג ולא את המוצר.

זה משהו שאפשר לראות, זאת אומרת שאנשים, אני יכול לתת לך חברות שמוכרות דברים על שם של מותג.

קח דוגמה הכי פשוטה שיש, אנשים קונים שעון של מזרטי.

נכון, יש שעון כזה.

אבל אנשים קונים שעון של מזרטי.

עכשיו הם לא קונים אותו כי הם יודעים מה השעון הזה בכלל, הם קונים אותו כי יש עליו לוגו של מזרטי.

צבי: ברור, ברור.

רועי: עכשיו יש באיזה מקום בעולם, ראיתי באיזה כתבה או משהו כזה.

לדעתי בניין מגורים של למבורגיני או משהו בסגנון הזה.

למה הבניין הזה נמכר כל כך מהר?

כי הוא של למבורגיני, אז זה אומר שמותג הוא גדול מהמוצר שלו.

הוא יכול למכור הרבה דברים. זאת אומרת שבסוף, לשם אנחנו מכוונים, שאנחנו נרצה למכור, 

תסתכל על דונלד טראמפ, דונלד טראמפ התחיל בתור איש עסקים שהיה מוכר בניינים, אחרי זה זה כוכב ריאליטי.

נשיא ארה"ב, הוא עשה כל כך הרבה גלגולים למותג שלו בצורה מאוד קיצונית, וודקה, מה קשור?

אבל תסתכל כמה דברים המותג גלגל, ולמה זה נמכר?

איך אנחנו יכולים למכור יותר?

כי זה מותג, וזה העניין שחשוב שנבין, המותג הוא גדול מהמוצר בכלל.

הוא גדול מכל הדברים האלה.

מה שאנחנו עושים זה בסוף המוצר שלנו הוא חלק מהדרך.

וככל שהמותג שלנו יהיה יותר מצליח, ככה אנחנו נוכל לעשות אדפטציה למותג שלנו ולהתפתח במהלך השנים. 

צבי: לגמרי, מסכים לגמרי איתך.

רועי: תסתכל על KSP, חברת מחשבים, איפה הם היום, מה קשור מחשבים, מרקט פלייס מאוד גדול.

אבל הם נשענו על שם של מותג שהיה לו נקודות מכירה, שהיה לו דברים, הרבה אנשים קונים את החברות האלה בגלל.

גוגל התחילה רק בתור מנוע חיפוש והם הרבה יותר מזה כרגע, waze עם דברים.

שרשרת מוצרים הרבה יותר ענפה. 

המותג בסוף גדול מהמוצר שלו, וזה משהו שחשוב שהמאזינים יבינו.

שלבנות את המותג שלך זה משהו שבסוף יעזור לך להתפתח אישית.

כלכלית, יעזור לך במכירות, יעזור לך בכל אספקט בעסק ומחוצה לו. 

צבי: מסכים לגמרי, מסכים לגמרי.

טוב, רועי, שמע, אנחנו סוגרים פה שעה, קודם כל היה לי מדהים, מדהים, מדהים איתך, 

רועי: גם לי.

מה יהיה עוד עשר שנים?.

צבי: ולסיום, שאלה אחרונה, איפה אתה בעוד 10 שנים מהיום?

רועי: שאלה טובה, אני לא יודע. אני חושב, אני חושב שאני די אעשה את אותם הדברים.

באיזה סגנון, באיזה דרך, אני עדיין לא יודע.

אבל אני חושב שאני כאילו על אותו כיוון.

זאת אומרת שכאילו מהבחינה העסקית שלי אני נמצא היום במקום שאני כל כך מרוצה שאני פשוט רוצה להישאר באותו מקום.

זאת אומרת שאני לא רואה איזה משהו שאני רוצה להתפתח בו יותר מידי.

אני טוב לי איפה שאני עכשיו מכל הבחינות, מהעשייה, מהסיפוק, מהכל, 

מה יוליד יום?

אני לא יודע.

כן יש תכנונים כאילו מבחינת עסקים, אבל הם לא יהיו קשורים אליי.

הם לא ידעו שזה שלי.

אבל במה שקשור לרועי ריבק, עם מה שקשור אליי, זה מה שאתם כנראה תראו ממני בזמן הקרוב רחוק.

זה יהיה את אותם הדברים שאתם רואים עכשיו.

אותה הגברת בשינוי אדרת.

אותן המטרות, אותו כיוון לעזור לבעלי עסקים, ליזמים, למשווקים.

להגיע הכי רחוק שאפשר, זאת המטרה שלי, זאת השליחות שלי במותג הזה.

וכמובן לעשות עוד דברים מבחינת העסקים.

אבל פה זה יהיה מה שנקרא נטו עסקים ורצון לעשות עוד כסף.

ולא מה שנקרא פחות נשמה יותר הכנסה, כזה (צוחקים)

צבי: אוקיי. אז קודם כל בהצלחה עם זה.

רועי: תודה רבה.

צבי: וטוב, אז חברים, קודם כל זה היה רועי ריבק המדהים, המוכשר, תותח על.

אם אתם עדיין לא עושים שיווק או אם אתם עושים שיווק ואתם רוצים שהוא יהיה יותר טוב, אני ממליץ בחום.

רועי ריבק, איפה אנחנו מוצאים אותך?

כל המיליוני מאזינים של הפודקאסט הזה עכשיו מתים, מתים להגיע אליך.

יאללה, שווק את עצמך, איך אנחנו מגיעים אליך?

רועי: אז מאוד פשוט, יש לינק בדיסקריפשן, roy-riback.co.il.

נמצא בכל הפלטפורמות, אפשר להתחבר אליי, פייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין, יוטיוב.

באמת כל הפלטפורמות, פשוט תיכנסו איפה שנוח לכם, תעקבו, תיכנסו לאתר שלי, יש באמת גם את הפודקאסט שלי.

על הבלוג של רועי ריבק

יש גם בלוג, המון תוכן, תוכלו לקרוא, וזהו, כאילו תרצו לדבר, יש לכם נגיש כל דרך שהיא ואני אשמח.

צבי: מדהים, מדהים, אז אנחנו נוסיף את הלינק בתיאור הפרק והסגיר של הפרק הזה יהיה קטע שרועי בעצמו הכין לנו כמו שהבטחנו.

רועי: יאללה, איזה כיף.

צבי: יהיה מדהים, מדהים.

רועי: פעם ראשונה בהשמעה פומבית שלא אני או חברים שומעים אותה, אז תדעו, יש כבוד פה.

צבי: הופה, איזה כבוד, איזה כבוד.

רועי:יס, יס.

צבי:אז תרשמו לנו גם כן מה דעתכם על זה, תשמעו את הסגיר, אני לא יודע אם אתם שומעים עד סוף המוסיקה בד"כ,

רועי: אני אתן לכם, אני מה שאני אשלח אני אהיה קצת יותר.

אני אשלח קטע טכנו, האמת היא שדווקא פה הייתי יותר נוטה למיינסטרימי כזה אפשר להגיד,

צבי :טכנו זה טוב, טכנו זה טוב.

רועי: הוא יהיה קל לעיכול כזה, אני מאמין שתאהבו.

באמת תרשמו מה דעתכם, אם זה חרא, אם זה טוב, כאילו אני עדיין אמשיך לעשות את זה גם אם זה חרא, כן? אבל (צוחק)

צבי:בדיוק.

רועי:פה זה אמנות, אפשר לעשות חרא בכיף ועדיין לחיות, הכל בסדר (צוחק)

צבי:מסכים איתך, מסכים איתך. טוב, יאללה, רועי, אז תודה רבה רבה רבה.

רועי:היה כיף, תודה ש-,

צבי:בטוח שנתנו פה המון ערך.

רועי: אני שמח שאירחת אותי, הכבוד שלי וכיף גדול ואני אוהב אותך ואנחנו כמובן נעשה עוד דברים ביחד.

צבי: לגמרי. יאללה חברים, תודה רבה לכם שהאזנתם, נתראה בפרק הבא. יאללה, יום טוב, תמשיכו לשמוע.

רועי: ביי, להתראות, ביי ביי.

(מוסיקת סגיר)

בחרו את הפלטפורמה האהובה עליכם

תוכנית ההכשרה

בואו נעבוד יחד

״להשקעה בלימוד ובידע, יש את התשואה הגבוהה ביותר״

יצירת קשר בוואטסאפ

מלאו פרטים ותעברו לשיחה בוואטסאפ

קיבלתי את השאלון המלא

עובד על המשימות לשבוע החדש