בעבר לכל מותג גדול הייתה דמות שמלווה אותו, ומספרת את סיפור המותג. אותה דמות נקראת פרזנטור
היום יותר מתמיד, בכל חברה או עסק צריך את הפרזנטור
זאת שמקדמת את הרעיון המרכזי, ואת התורה של הארגון.
ב-Apple ללא ספק מדובר בסטיב ג׳ובס המנוח שמהווה מעין פרזנטור.
ניתן לשמוע בכל השקת מוצר את המנכ״ל הנוכחי טים קוק מדבר ברוח המייסד.
אנו רואים עליה מתמדת בשימוש של ארגונים ב- Personal Branding
או בעברית ״מיתוג אישי״ – דרך המייסד,
מנכ״ל החברה או בכיר אחר בארגון, בכדי לקדם את החברה ולהגיע למחוזות חדשים.
בסטארטפים הדבר מוכר וידוע – הרי כשמגייסים כספים מקרונות הון סיכון למינהן
לא פחות חשוב מהרעיון הוא המייסד או מנכ״ל החברה.
יש חשיבות לאמון שאותם מנהלי הקרנות נותנים בו
ביכולות האישיות שלו להביא ל-Execution (הוצאה לפועל) של התוכנית.
גם חברות וארגונים שהם לא סטארטפים, יכולים להשתמש באנשי מפתח בארגון בכדי לנצל את הכריזמה
את הערכים ואת ה"אני מאמין" שלהם, לטובת המטרות שלהם.
מחקרים רבים בתחום הפרסום, מראים באופן די ברור שפנים של אדם מוכרות הרבה יותר ממוצר.
שימוש בפנים של אדם, מעלה את יחסי המרה באינטרקציה של אותם לקוחות פוטנציאלים במותג.
למשל, מותגים רבים מגייסים פרזנטור, שיהיה הפנים שיככבו בפרסום.
הדבר עובד מצוין כשלאותו פרזנטור יש קשר ישיר למותג, וערכיו חופפים עם ערכי המותג.
הכיוון של הדור החדש הוא ״האישיות הרגילה״, אותו האדם שהוא "כמוני כמוך", שפתח עסק
בעל חזון והוא מפיץ את משנתו לעולם.
הוכחה חותכת לכך אנו רואים בהערצה האדירה לכוכבי ריאלטי.
אלה שהפכו בין לילה מאנשים אנונימים לחלוטין לכוכבים הגדולים והמדוברים ביותר.
גם בעולם העסקים, אם בארגון אותו שאתם משווקים קיים איש מפתח בעל ידע אדיר
כריזמה וסיפור מרתק, מומלץ להשתמש בסיפור הזה, ולקשור אותו לארגון.
הדבר בד״כ מוכיח את עצמו כמשתלם
כאשר מדובר באירוחים בפודקסטים, תוכניות אירוח, כתבות אורח, ושימוש בתמונות של אותה הדמות על גבי פרסום.
